אהבה שנגמרה

לימדת אותי לאהוב אך לא לימדת אותי לבכות..


למה... זו שאלה שמסתובבת אצלי הרבה זמן..


למה ?.. עזבת למה ויתרת ישבת ימים והבטחת שבחיים לא תוותר על אהבתנו...


בכית לי בידיים ואמרת שאותי אתה אוהב..


איך עלינו ויתרת איך מימני הלכת


אך שנינו יודעים שאנחנו לא יכולים להמשיך כי שנינו עדיין אוהבים..


אני מיתגעגעת לימים הקרים שהיינו מתחבקים מתכרבלים במיטה אוהבים..


מיתגעגעת לנשיקות הרכות שמחממות את הלב...


לציחקוקים ואפילו לריבים...


בנינו קשר חזק שבנוי מהמום קלפים קלפים רעים קלפים טובים שבסופו של דבר נוצר מגדל אך ביום אחד בטעות אחת הכל נדבר...והמגדל קרס..


כשהיינו ביחד הרגשתי כל כך בטוחה זה היה כמו חלום...


אהבתנו חוללה פלאים אך אנשים מקלקלים..


לא נותרה בי עוד תקווה אז אני רק רוצה שתדע שאני מבקשת סליחה על הימים שלא הבנתי על הימים שפעגתי וגם להגיד לך תודה ... תודה על זה שלימדת אותי מה זאת אהבה...


שלך זאת שנגמרה בה התקווה ונותרה בה רק אכזבה...