קורבן שווא

הזמנת אותי להכנס איתך אל תוך ים האהבה האסור ושכנעת אותי "האמיני בי"


האמנתי לך וצללתי איתך אל ים אהבתנו, עליתי לשאוף אוויר ונותרתי לבדי


חפשתי במצולות, הפכתי כל צדף ותיבה, אך לא נותר ממך זכר


אולי נגרתת אל החוף נגד רצונך, חשבתי, שחיתי במהירות להיות לך לעזר


הוצאתי ראשי מן המים ופתאום ראיתך, צעקתי את שמך ולא ענית


לא ראיתי סביבך אזיקים, אקדח או חוטפים, עמדת לבדך ומהברז שתית


חזור אלי, לחשתי, שתה ורווה מים אהבתינו, יש כאן בשפע


לפתע הסתובבת, חייכת וענית " שבעתי מאהבה, אני יוצא להרפתקה חדשה"


שכחי ממני, המשיכי בחייך, חפשי לך בתול ים חדש, יש לי עוד דברים חדשים ללמוד


לא רוצה, זעקתי, רוצה אותך, אחזתי בחול וניסיתי לעמוד


לא תוכלי, אמרת למען אהבתינו הקרבת את רגלייך, לא תוכלי לחיות מחוץ לים עם זנב


לא, זעקתי אל גבך המתרחק, חזור אלי, הסתובבת ואמרת "חזרי להיות מה שהיית"


איך אוכל, בכיתי, איך אוכל לחזור למה שהייתי ללא רגליי?


מצאי לך חדשות או שתסתפקי בזנב, זו אינה הבעיה שלי, את מפריעה לי להמשיך בדרכי


ואני נותרתי לבדי בלב ים סוער ומפחיד, בלי רע ובלי ידיד


שמעתי בקולך, צללתי חזרה למצולות, הצטרפתי לכל בנות הים הבתולות


בתולה היית ובתולה תשארי, זה גורלינו וזה גורלך (אמרו לי), אחותי


לא, דחיתי אותן, אהובי יחזור, כך גם אנחנו חשבנו, חייכו בעצב, שאת לבנו לא ישבור


התבונני בים, אמרו לי, לפני שנים היה קטן מימדים


כל מימיו היו מאהבה, עכשיו מימיו רווים בעצב ותוגה


נתתי לו את אהבתי והקרבתי את רגליי, זעקתי, ומה הוא הקריב בשבילי?


הביטי בראי וראי, יעצו לי הבתולות, הבטתי והבנתי, בשביל אהבתינו הוא הקריב: אותי.