העיינים שלי מדברות,הפה שלי שותק/תותי פרוטי

כל כך מבולבלת,לא מבינה...את מי אני אוהבת,אותו או אותך?


אתם כל כך דומים אבל כל כך שונים,כל כך מזכירים לי אחד את השני.


אתה היית מתנהג אלי כך יפה-יפה ובעדינות והנה גם הוא מתנהג אלי ככה


אתה היית מחזיק לי את היד והרגשתי בטוחה, וככה גם אצלו.


שתיכם כל כך טובים,כל כך מדהימים,מלאי אהבה,ורוצים לעזור...


אבל למרות הכל אתם גם שונים...אתה כבר לא אוהב אותי,לא לא אוהב, אתה פשוט שונא אותי..


והוא,הוא כזה מדהים עוד אוהב,מחבק מנשק נותן קונה כותב,עושה כל כך הרבה למעני..


ומה אני רוצה??אותך,זבל כמותך.


אבל אני רוצה גם אותו,והראש שלי כבר מתפוצץ ממחשבות.


תמיד ביקשתי והתפללתי להיות איתך אבל היום שאני חושבת על זה אם איי פעם תציע לי לחזור האם באמת אני יפרד ממנו ויהיה איתך??


אני לא רואה את עצמי בלעדיו,אבל גם לא רואה את עצמי בלעדיך.


זהו בעוד שנה אנחנו לא נתראה אתה מבין?


יותר משנה שלא יצאו לי דמעות בגללך אבל עכשיו הם מתחילות לזלוג.


בגללך,בגללך שלא אוהב אותי,שמרכל עלי,שצוחק עלי,שבמשך 3 שנים זילזלת בי ובאהבה שלי.


אני יודעת שההפסד שלך...


אתה יודע במקום שאני יחלום עליו בלילה על האהוב שלי אני חולמת עליך,


חושבת על זה שאנחנו נפגשים ואתה נותן לי יד,את היד הזאת,היד החמה הזאת שתמיד הייתה לצידי.


כל כך מבולבלת,לא מבינה מה הולך ומה בא,אני כל כך מאושרת איתו אבל רוצה גם אותך.


חמדנות-->ככה זה נקרא, רוצה יותר מידי,רוצה יותר ממה שיש לי.


לא רוצה לחשוב בכלל מה הוא היה אומר אם היה יודע את זה, אם היה יודע שאני חושבת עליך,


הוא היה כל כך נפגע,המלאך הקטן הזה כל כך יפגע אם ידע,בגלל זה הסוד הזה בבטן שלי,שומרת אותו חזק חזק,פוחדת לפלוט מילה,אבל זה עומד לי בגרון,כך כך רוצה לצעוק ולשחרר את זה,אבל זה לא הולך.


הפה שלי שותק,אבל אני חושבת שהעיניים שלי מדברות מספיק, מדברות יותר מידי...


כל כך כואבות לי ששנה לא בכו בגללך,רוצות להוציא הכל ולשחרר,אבל הם שותקות,לא אומרות מילה,היום אני נותנת להם לצאת,אבל עדיין מגבילה אותם.


אני מרגישה כל כך מחנק בגרון,אבל שותקת,בוכה בשקט.


אם רק אספר את זה למישהו אחד את הסוד שלי אני ישר יתאהב בך שוב.


ישר תחיל לחשוב עליך לדבר איתך לעקוב אחריך וכמובן להפגע ממך.


אני לא מאמינה שעברו כבר 3 שנים...


לא מאמינה שככה ויתרת...


בהתחלה נלחמת עלי לא נתת לי ללכת אבל מהר מאוד השפיעו עליך,הקשבת להם,הקשבת לכולם חוץ מללב שלי,ותראה אותו את האהוב שלי,כשרציתי להפרד ממנו הוא לא ויתר,הוא נלחם,היה גיבור,התקשר דיבר שלח הודעות עשה הכל שאני ישאר שלו והנה ההוכחות מדברות.


כל כך עצובה,לא מבינה למה אני חושבת עליך,למה אני רוצה את היד שלך,את המילה החמה שלך..


כל כך רע לי כי הוא אוהב אותי,כי אני אוהבת אותו אבל גם אתה מופיע בראש שלי.


אני כבר לא יודעת מה לעשות,ובעצם אני לא חושבת שיש לי כל כך הרבה מה לעשות.


אבל אני פוחדת מדבר אחד,שיום יבוא ואתחרט שלא חזרנו,ואני יגיד לעצמי "יכלת להלחם ולהשיג אותו" אבל אני לא בחורה שנלחמת,אני לא יודעת איך עושים את זה.


במיוחד אחרי שיצאת עם חברה שלי, אתם עוד בקשר פה ושם..


והלב שלי כבר לא בוכה שהוא רואה אתכם ביחד,הוא כבר רגוע..


אולי כי הוא חושב שגם הלב שלך רוצה אותי,את הלב שלי...


מצד אחד ככה זה נראה,ומצד שני למה נראה לי?


איך אני בכלל יכולה לחשוב שאתה רוצה אותי??אתה יושב בטח וחושב "וואי איזה ישן זה מי היה אממין שהיינו ביחד בכלל" אבל אתה לא מבין שאצלי זה לא ככה!!


כל דבר אני זוכרת כל פרט כל תזוזה הכל אני זוכרת.


אז אתה מסתכל עלי לפעמים,אבל אני שוכחת דבר חשוב-אתה מסתכל עלי כמו על כל אחת אחרת.


אבל למה אני מרגישה שיש משהו שונה,שמשהו בך כן רוצה אותי?אולי אני משלה את עצמי,או רוצה לקוות ולהאמין ככה.


אני כל כך רוצה להיות רגועה,שיהיה לי שלווה...


אני מאמינה שבע"ה הכל יעבור,שיהיה טוב,ושכל מה שקורה כרגע זה רק לטובתי האישית...


אבל הכי חשוב לי זה שאני לא רוצה שאהובי יפגע,האהוב שלי,שהוא לא יפגע...