את

אני אוהב אותך עד מאוד ומיום ליום אהבתי אליך גוברת עוד ועוד.
את כמו מלאך עם לב זהב שירד לשמור עלי מפני סכנות.
כי החיים לא מוותרים הם קרי מזג ומכולם מתעלמים.
לא חשוב מה התוצאות ומה הנזקים.
העולם הוא מקום אכזר ולא מתחשב באחרים.
כשאני איתך אני מרגיש חזק ואמיץ כאריה.
אני מרגיש שאני יכול לעוף להזיז את השמיים או לבנות חומה ממים.
את זאת שמחשלת אותי מבפנים נותנת לי את הכוח וגם את הרצון.
אומרת שאם יש בעיה אז זה לא טוב לברוח.
וששנינו ביחד נמצא את הפתרון.
אני מוקסם ממך בכול פעם מחדש.
אפילו מבט קטן ממך וכבר אני כולי נרגש.
ויש גם לפעמים כשאני נמצא לידך.
אז אני מרגיש כמו ילד קטן .
אומר דברים ללא שום תוכן ועושה מעשים מוזרים.
וכשאני מדבר איתך מתבלבלות לי המילים.
בגללך אני עושה שטויות כי את עושה בי ריגושים.
ואין לזה חוברת הדרכה אז לפעמים  אני לא יודע מה לעשות.
אני לא ממש מבין באהבה כי אני לא קופידון.
ורק דבר אחד אני יודע שאצלי את תמיד במקום הראשון.
ובאמת באהבה אין הרבה מה להבין.
כי האהבה היא כמו פרח שאם משקים אותו הוא צומח ובסוף הוא פורח.
ואם לא אז הוא נובל ומת.
אז את אהבתנו צריך לטפח בדיוק כמו הפרח.
בלעדיך אין לי חיים כי אני רוצה לחיות איתך בשניים כמו זוג יונים.