אביב עכשיו

הנה תם לו החורף והאביב בפתח.
טל מנצנץ לאור קרני השמש החמימות וקול ציוץ הציפורים כה ערב לאוזן ומרגיע.
את כמו השמש שמאירה לי את היום ומדריכה אותי באשר אלך.
ובלילה את לי הלבנה שאותי בחושך מנחה ושומרת מפני סכנה.
ולפעמים האהבה יכולה לסנוור ואז אי אפשר להבדיל -
אם יש נחש מתחת לקש או אם אין ומי דובר אמת ומי משקר.
ואם עלי את כועסת אז תכעסי, ותכעסי חזק כי רק ככה אנחנו מבינים דברים דרך הכעס.
עם הכעס באה ההבנה וברגע שאותי תביני אז לא יהיה יותר על מה לכעוס.
ואני יודע שאף דבק אינו יכול לאחות לב שנשבר.
לב שבור הוא דבר כואב ומי שיכול אותך לרפא זה רק מי ששבר.
ובגלל זה אני תמיד, נזהר שלא לפגוע ושתמיד תהיי מאושרת שמחה וצוחקת.
תמיד אשמור ואגונן מכול צרה,
אהיה לך לאביר על סוס לבן ואת תהיי לי לנסיכה.
את המלאך שלי ואני חי למענך.