את עדיין מהססת

אחרי מה שעברנו, אחרי הכל, פתאום החלטת שאין לזה טעם, שאין זכות לאהוב בצורה כזאת.


חשבתי שאנחנו חברים טובים ושנאהב לנצח, אך אהבה היא הרגשה זמנית שלא נשארת לצידך כל


הזמן, כשהיא הולכת, הגעגועים מחליפים אותה..


אהבה היא התמסרות, סוג של הבטחה בינך לבין עצמך שמצאת מישהי להיות איתה לעד...


אך זה לא כך.. כואב לי בלעדייך, אני מבין את לא יכולה להיות תמיד איתי..


אך זה נראה כאילו לא אכפת לך.. כאילו זה לא משנה אם כך או כך...


את איתי כשמתחשק לך, משחקת ברגשותיי איך אני אגיד לך להפסיק? זאת לא אשמתך..


זה אני שמרגיש כך זאת האהבה שמשחקת בי..


ועכשיו זה מבלבל.. לא ברור אם את רוצה את הקשר בינינו התרחקת ממני מבלי להגיד מילה.


ואת בוכה ללא סיבה לא מספרת דבר האםת את כאן אהובתי.. או שכבר הלכת מזמן..