בדידות

אני עכשיו יושבת בחדרי לבדי,
ונזכרת בימים שהיית כאן איתי.
אני זוכרת את הפעם הראשונה שלחשת:"אני אוהב אותך.."
אני נזכרת שהבטחת:"את שלי לנצח,לעולם לא אעזוב אותך.."
המילים היפות הללו חרוטות בזכרוני,
יושבת וחושבת..האם זאת אני?!
אני שחשבתי שאתה גורלי?!
שרק מפיך אשמע את המילה "אישתי"..?!?!
הייתכן שעכשיו אני כאן לבדי?!
הייתכן שהיום אתה לא לצידי?!
מסתבר שהגורל ממני חזק יותר,
קשה לי עם זה אני פשוט במשבר...!!
היום,אני מנסה להשלים עם העובדה,
שאני לבד,שאני ל צידך...
אני עוד אתגבר אני מבטיחה..!!
אך אותך אף פעם לא אשכח בזאת אני בטוחה..!!!!