אלוקים...

אלוקים...


בוכה אני לשמיים,


אלוקים...


בוכה אני כמו מים.


אך הכל נעלם בפנים,


הכאב שחשתי עלה למרומים.


אילו אנשים היו יודעים


כיצד זה בא לידי ביטוי בחיים.


בחיים האיישים שלי:


בוכה אני בסתר,


אני רוצה להוציא את הכאב לעולם,


אבל כולם מסתכלים על מה שמעבר.


הם לא עונים לי..כמו כולם.


ויש כאלה חסרי רגישות,


ויש כאלה חסרי נתינות.


שואלת אני את עצמי כיצד אני אתמודד,


מי יעזור לי לעבור את השלב הקשה?


מי יוציא לי את הכאב שבתוך הלב??