עדיין אוהב אותך...

פגשתי אותך לפני שנתיים.


לפתע נכנסת יפיפיה חכמה אוהבת ומסורה אל תוך חיי כמו משב רוח נעימה.


אם הזמן נהיינו ידידים טובים ובילינו יחד בלי הפסקה.


עם כל יום שבא והלך כמו גל שנשטף אל החוף כך אהבתי אותך יותר..


לא ידעתי שאפשר לאהוב בצורה כזאת.


ועם הזמן הלב שלי כבר התפוצץ מאהבה ושכנע אותי להגיד לך עד כמה אני אוהב אותך.


נישקת אותי ואמרת שגם את אוהבת אותי...


כמו כיסא ושולחן כמו פרח וצוף תמיד נשארנו ביחד והיה נראה כאילו הרקיע


האפל נכנע לאהבתנו והכוכבים היו שם כדי להאיר את פנייך היפות.


לרגע אחד לא הפסקתי לאהוב ולהעריץ אותך. הייתי הבן אדם הכי מאושר בעולם


כשדבר כבר לא יכל להפריד בינינו.


אהבתי כל שנייה שהייתי איתך ושנאתי את הזמן שעבר בלעדייך...


לאט לאט כל דבר כבר הזכיר אותך כמו שמש ששוטפת את עולמי במחשבות עלייך.


ברגעים היפים והקשים ביותר תמיד היה נדמה כאילו הירח מחייך אלינו באהבה.


ברגעים הקשים ביותר הייתי לצידך אני זוכר כשהיית בבית החולים ונשארתי שבוע שלם לצידך.


מנגב את הדמעות, מלטף את שערך ומבטיח שהכל יהיה בסדר.


בחורפים הקשים בברקים וברעמים הייתי איתך כדי לחמם את לבבותינו..


לילה אחד שכבנו והבטחת שתשארי איתי תמיד...


לילה אחד רבנו חשבת שפיפקתי באהבתך אליי... אבל מעולם לא הטלתי בזאת ספק.


גם כשחודש לא היית איתי כי אמרת שאת מכירה מישהו גדול ממך שפשוט..


כיף לבלות איתו.. הבנתי. לא הטלתי ספק לרגע אמונתי בך לא פקעה לרגע..


אך היית זאת את שהטילה ספק בעצמה כפי שאמרת שנפרדנו..


לילה אחד כשבאתי אלייך אמרת שלאהוב אותי זה כמו חלום... ושחלום הוא חלק לא שייך


בחיים שבו אתה מרגיש אושר ואהבה בלתי פוסקת ללא שום קשר למציאות..


וכמו מכל חלום חייבים להתעורר.


הבנתי.. וכשמבטי נפגש בעינייך הן החילו לדמוע..


בדרך החוצה ראיתי את ה"ידיד" שלך נכנס ומחבק אותך...


לראות את זה היה בשבילי כמו למות לקום לתחייה ולמות עוד פעם...


במקום תשוקה בא הכאב שחלחל בגופי כמו רעל בעורקיי המשתק את לבי...


כשנכנסתי למכונית הדמעות זרמו מעיניי ללא שליטה מבולבל וכואב


אך עדיין אוהב אותך ואוהב אותך לנצח עד שתחזרי אליי...


מחפש בכוכבים..