אהבה שכיחה

פגשתי אותך בחופשה באילת.


ביליתי בבריכה רוב הזמן כדי להרגע מהשגרה.


ואז הופעת לפתע בחיי יפה עד אין סוף.


שאלתי לשמך וגיליתי בך עניין נהיינו ידידים טובים ונהגנו לבלות ביחד בחופשה.


לאחר החופשה המשכנו להתכתב ולדבר, ידעתי עלייך יותר מכל אחד אחר..


ויותר מכל אהבתי אותך יותר מכל אדם אחר...


עם הזמן התחלתי לאהוב אותך יותר מכפי מאהבת ידיד אך פחדתי


להגיד לך. יום אחד כבר לא יכולתי לשמור את זה בתוכי, אמרתי שאני אוהב אותך ואוהב אותך לנצח את חייכת, נישקת אותי ואמרת שגם את אוהבת אותי.


הייתי האדם המאושר ביותר בעולם כשהייתי איתך ובלעדייך געגועים מסנוורים


אלייך. בלילות הקרים ביותר היית בן זרועותיי לחמם את ליבי אמרתי לך שאוהב אותך לנצח ועינגת אותי בחיוך..


מעולם לא אהבתי כפי שאהבתי אותך. יצאנו קבוע היינו החברים הכי טובים ואף אחד לא יכל להפריד בינינו או לשנות את אהבתנו.


חברים אמרו לי להתרחק ממך ושמעולם לא נפלת באהבה, לא התייחסתי להם.


לילה אחד שכבנו. אמרת שתאהבי אותי לנצח.. עכשיו אני מניח ששיקרת אהובתי.


כי כפי שאמרת דברים טובים לא נמשכים לנצח..


מדי פעם את ביקשת להיות לבד בטחתי בך ונתתי לך את כל המרחב שרצית.


יום אחד אמרת לי שמישהו שאת מכירה מגיל צעיר שעכשיו בן 21 (גדול מאיתנו בשנתיים)


אמר שהוא אוהב אותך.. בשתיקה שאלתי אותך אם את אוהבת אותו..


ובמקום החיוך והצחוק המתגלגל הגיעה השתיקה המרה שהעידה על האמת הקשה.


דמעה ירדה מעיני... את יצאת החוצה וחזרת לביתך... אני ישבתי על הספה


וחשבתי איפה טעיתי?


לאחר שבוע התקשרת אליי ואמרת שאת מצטערת ואת אוהבת אותי ורוצה לחזור אליי.


סמכתי עלייך ולא הטלתי ספק קטן בכך שהתכוונת לזה.


עצרתי לקנות פרחים ושוקולדים כשהגעתי אלייך כנראה הקדמתי כי היית שם עם מישהו שבדיוק


הלך. נישקת אותו והוא נסע משם הסתכלתי מהצד רותח מזעם והתשוקה התחלפה בכאב חד.


לא יכולתי לאחוז בפרחים או בשוקולדים הם החליקו מידי כאילו איני צריך אותם יותר.


הסתכלתי אלייך ו התקדמתי אל עבר המכונית את אמרת שזה לא כמו שאני חושב..


אבל כבר לא ידעתי מה לחשוב אמרתי להתראות ועזבתי אותך.


 


עכשיו אהובתי אני יושב ומסתכל בכוכבים ותוהה אם טעיתי איפושהו..


מקווה שתוכלו לעזור לי.