מכתב שלעולם לא יגיע ליעדו....

אהובי... עכשיו אחרי הרבה זמן שלא התראינו אני חושבת שאני כבר מצליחה ק=צ=ת לשכוח ממך! למרות שבתוך תוכי אני תמיד ארצה להיות איתך על אף כל הסבל שגרמת לי! תנחש מה!?! אני כבר לא בוכה עוד בגללך! הבנתי שאתה פשוט לא שווה את זה! אתה לא שווה את הדמעות שכל לילה ויום זלגו לי בגללך! אתה לא שווה את השעות המרובות שהראש לא הפסיק לדמיין את דמותך את האמת ... אתה לא בליגה שלי בכלל! אתה פשוט ילד קטן שעוד לא הבין את מהות החיים, שעוד לא התבגר... אני עדין לא מאמינה, איך נתתי לך לפגוע בי כל כך הרבה פעמים.... מה? אני עד כדי כך עיוורת? או שאני סתם מטומטמת? איך האמנתי לך פעם ועוד פעם ועוד פעם מחדש?! לא נימעס לך לשקר? אני חושבת שילדה כמוני לא הכרת בחיים וגם לא תכיר! כי אני הייתי מוכנה לתת הכל למענך, אבל אתה רק שיחקת בי... נתת לי להאמין שמה שיש בנינו אמיתי.. אבל לא עוד! כי החלטתי להמשיך אלאה בחיים ואתה כבר כל כך עבר מבחינתי.... למרות שתמיד תמיד תיהיה לך פינה שמורה רק לך בלב... יפה שלי אתה לא יודע כמה אהבתי אותך!!!!!! אהובי אני מאחלת לך את כל הטוב שבעולם ושתמצא מישהי שתוכל לתת לך כמו שאני הייתי מוכנה לתת! אבל הכי מכל אני מאחלת לך שתתבגר ומהר!!! כי בסוף תישאר לבד!!! בלי אף אחד... ואז שתפנה כמו תמיד אליי אני כבר לא בטוח יהיה שם..... ב- 3> שלי...!