סבל ואהבה/ פרק 2 *+*מורן*+*

אני עוד זוכרת את היום ההוא, אוי כמה דברים קרו אז

ריב עם המפקדת, סלו צמוד, התגלות רגשות, ניסיון אונס ונשיקה מהממת!!!

אני ילדה די רגילה בת 16, כוסית , מקובלת ובעלת הרבה חברים

יש לי שיער ארוך מדורג בלונדני טבעי, ועיניים כחולות אני די מפותחת....

אבי מת באופן מוזר ואחותי נרצחה, אמי עובדת כחוקרת ובלשית של רציחות ואין לה זמן
בשבילי, היא כול הזמן עסוקה בעבודה הזאת שלה

לפעמים יש לי בעיות והייתי רוצה להתייעץ איתה אבל היא אף פעם לא נמצאת שם בשבילי,
איזה מזל שיש לי את החברות שלי..ובמיוחד את מורן

"אמא, אני יכולה לשאול אותך משו?" שאלה לין

"אוי בתי,מצטערת אבל אין לי זמן עכשיו אני חייבת לרוץ לעבודה נכון רפי בעל המכולת
נרצח אמש..." אמרה אמא של לין

"מה? איך זה קרה?" שאלה לין

" זה בדיוק מה שאני צריכה לברר" אמרה אמא של לין

"טוב אמא אז אני אלך למורן" אמרה לין

" טוב לין אל תחזירי מאוחר, אני חייבת לרוץ" אמרה אמה של לין

"ביי" אמרה לין אבל אמה גבר לא שמעה

לין התאפרה ויצאה והחליטה ללכת בדרך קיצור לביתה של מורן

"וואי איזה שקט היום בטח בגלל הרצח"

ששש... היה רעש ין השיחים

"מי זה??" צעקה לין במבט מפוחד

פתאום מישו חיבק את לין

"א-א-א-א-א" לין התחילה לצרוח!!!

"מה יש לך, מה את כל כך שונאת לחבק אותי?" שאלו

"אלון??? סליחה לא ידעתי שזה אתה! בחיים אל תעשה את זה שוב!!

אמרה לין בכעס

"לא חשבתי שתיבהלי כל כך, סליחה" אמר אלון

"סולחת" אמרה לין וחיבקה את אלון

"לאן את הולכת" שאל אלון

"לביתה של מורן רוצה להצטרף?" שאלה לין

"ברור" אמר אלון

שניהם המשיכו ללכת והיה שקט ברחובות אז אלון שאל

"למה כזה שקט?"

"מה לא שמעת" שאלה לין

"לא מה קרה" שאלה אלון

"חח אני יודעת הכול מהפקדת שלי, רפי בעל המכולת נרצח אמש.." אמרה לין

"אהה בגלל זה הייתה סגורה החנות הבוקר" אמר אלון

"כנראה" אמרה לין

"בוא הגענו לבניין של מורן, בוא נכנס" אמרה לין

"אהה כאן היא גרה?" שאל אלון

"כן" אמרה לין

לין דפקה בדלת ביתה של מורן

"מי זה" צעקו מהצד השני

"אני!! סתם לין"

"אהה...כנסי" אמרה מורן

לין פתחה את הדלת, "נו אלון כנס, אל תתבייש" אמרה לין

"אהה גם אלון כאן" אמרה מורן בזמן שנתנה לשניהם נשיקה בלחי

"בא לכם להתכונן למבחן להיסטוריה?" שאלה מורן

"כן מאוד אני לא יודע כלום פשוט כלום" אמר אלון בצחקוק

אחריי שעתיים של למידה לין נרדמה על ברכיו של אלון

"לין מאמי אנחנו צריכים ללכת " אמר אלון

" אני יקום בתנאי אחד" אמרה לין בעייפות

"איזה?" שאל אלון

"קר לי, תחמם לי את השפתיים" אמרה לין בביישנות

"ברור" אמר אלון ונישק אותה בתשוקה אחריי שהם התנתקו

הם שמו לב...שמורן לא איתם לאן היא נעלמה?

הם החליטו ללכת לחפש אותה....וטיילו ברחביי הבית

"ממ-וו-רר-ןן" צעקו לין ואלון יחדיו

"מה את עושה בבית שלי בת ארגי?!! תצאי מכאן מיד" אמר קול שבקע מהקיר

"מוזר" אמרה לין "אני בת ארגי!!"

"בב-וו-םם" נשמעה חבטה

"לין את בסדר??????? לל-יי-ןן?? יווו יורד לך דם!!!" אמר אלון

"אל תדאג רק נתקעתי בדלת, אוי מתפוצץ לי הראש בוא נכנס בדלת הזאת

אולי נמצא דרך יציאה"

מה שהם לא ידעו שזהו רק מחסום!!!!!

"טוב בואי אני יעזור לך לקום" אמר אלון

הם נכסו דרך הדלת וראו דברים מזווים הייתה שם מוכנה שקושרים שם אנשים וזה מותח את
גופם, היה ריח של דם בכול החדר היו בפינה מגירות מוזרות לין התקרבה והתחילה להסתכל

"יו ווו מי זה האנשים האלה...?" חשבה בליבה לין

ואז פתאום לין ראתה את תמונתה של אביה

"העם כול האנשים האלה נרצחו?" אבל קריאתו של אלון עצר את מחשבותיה

"לין...בואי תראי!!" אמר אלון

"תעזרי לי לפתוח את הארון הזה..... זה דומה לארונות האלה של ערפדים? גיחך אלון

" זה לא נושא לבדיחה בוא אני יעזור לך..." אמרה לין

" א-א-א-א-א" צרחה לין

"לין זאת לא גופה מתה...!" אמר אלון

"אז מה זה. בובה?" אמרה לין בפחד

"את לא מזהה אותו?" שאל אלון

"לא, אולי אתה יודע מי זה?" שאלה לין

" זה אביה של מורן!!!!!!!!!



המשך יבוא מצפה לתגובות!