ורד אחד, מילה אחת

ורד אחד, מילה אחת.

עננים בשמיים, בזמן השקיעה.

אנחנו שוכבים במיטה, בשקט

אף לא ורד, ואף לא מילה

השמיים נהפכים לכהים, יורדת החשכה

אנחנו כבר לא במיטה, בשקט

אף לא ורד, אף לא מילה

למרות כל ההבטחות, אתה נשאר שותק,

בוהה.

ואני, אני מחפשת יציאה מן הקירות הללו שעוטפים אותי.

אף לא מילה, אף לא ורד

שתיקה עמוקה ממלאת את שנינו,

שנינו לא יודעים מה לומר.

אני נזכרת בפעם הראשונה שראיתי אותך,

ואתה אותי.

אני נזכרת בכל החיבוקים ונשיקות והמתנות שהיו,

אף לא ורד,אף לא מילה.