לאלעד שלי...

מה אפשר להגיד אחרי שמאבדים אותך? אני  בוכה בלילות ולא יושנת רק בממחשבות על הזכרונות..הרגעים...התמונה של דמותך שמולי תמיד...הריח שלך שטרי בריחו עוד במצעי כאילו רק אתמול זה קרה...אני מדברת עלייך כאילו אינך עוד בחיים אבל זה ההרגשה מאז שאיבדתי אותך..כול רגע נשמר ונהפך עם הזמן לזכרון ישן...אומרים שאהבה יש רק פעם אחת בחיים וכשפגשתי אותך זכיתי להודות ולהתוודות שהדבר נכון...הלב שלא מפסיק לפעום עד היום .החנק שבגרון מדמעות הגעגוע...געגוע שנהפך לשגרה..הרגשת יתומות עוברת בגופי מידי יום כשאתה לא לצידי ומצמררת אותי כול רגע מחדש..אתה רחוק ממני כול כך וליבי זועק להיות שוב שלך ולהיות איתך..הגוף שנשם את עור גופך נשאר בודד וריק ללא חום ידייך שמלטפות שפתייך הרכות שלא מנשקות עוד...אמרנו שזה מכאן עד הסוף שבטוב וברע נמשיך לאהוב...אז למה למה הגורל בחר אחרת ,הבטחת שלעולם לא תעזוב ותגן עליי מכול רע הפרת נדר נדר שהבטחנו אמרנו שאנחנו נשמות תאומות אז איך נשמות חיות לחוד?...העצב כבד בליבי ואיני מסוגלת לשאת עוד את העובדה שאינך עוד איתי.איבדנו חיים פעם אחת אני לא מוכנה לאבד  עוד פעם חיים והפעם אותך..הייתי מסכנת את חיי כדי להרגיש שוב את גופך בגופי..את חום האהבה שלעולם לא אבד..כול עונות השנה נהפכו לחורף השמיים לשחורים והמלאכים בוכים...הרצון לבכות לא מרפה..עד מתי אסבול ?....אוהבת לעד


                                                                               ממני טוטי