לך אהובי,חיי

שוב אני כותבת לך, שוב מיכתב שלא תקרא.. שוב אני מספרת מה שיש לי על הלב לדף הזה.....מזילה דמעה שגם היא נעלמת תוך שנייה.. כמוך... הדימעה חוזרת לחיי אחרי החיוך הראשון שאני מעלה והורסת הכל... כמוך!.. עכשיו אתה איתה.. איתה הדבר שכל כך רצית!.. אבל אני לא יודעת למה אתה לא נראה לי מאושר כל כך.. אולי אני טועה.. אולי אני סתם הורסת לאנשים בגלל שלי לא טוב.. לא הייתי צריכה לספר לך את זה.. אתם ביחד! בי=ח=ד! ואם לך טוב למה אני זאת שצריכה להרוס לך?אבל מצד שני לא יכלתי לשתוק לנצח.. גם לי יש זכות להילחם..גם אם זה יכול להרוס משהו.. גם אני נהרסתי!.. וממשיכה לההרס.. להישבר ולבכות!.. נימאס לי לאהוב אותך.. נימאס לי לאהוב דבר שלא מחזיר אהבה... ואפילו לא רוצה לקבל..אני מרגישה שאני כלואה בתוך כלוב ענק .. לבד.. ותלויה שם תמונה שלך ושלה.. ביחד.. וכל פעם שאני מיסתכלת בה אני ורואה כמה שאתה אוהב אותה אני נישברת.. ניקרעת מתוכי.. אף פעם לא אהבתי ככה...אף פעם לא חשבתי שאפשר לאהוב ככה.. הוא אוהב אותה... והיא לא.. היא רק פוגעת בו.. ובכל זאת הוא איתה.. כנראה שהוא ממש אוהב אותה.. זה לא צריך להיות ככה! היא בחיים לא תאהב אותך כמוני.. בחיים לא. היא בחיים לא תוכל לתת לך את מה שאני יכולה.. ואני כמו טיפשה אחכה לך.. ברגע שתחזור אני אוותר על הכבוד ואסלח לך.. איהיה שלך.. אעשה מה שלא צריך ואקבל אותך.. אוהב אותך כמו שהיא בחיים לא תוכל..                       רק תבוא כבר!!!!!