אהבה(?!) שהפכה להרגל(?) ושהפך לשנאה. כדאי לקרוא! ועדיף להגיב :(

לא יודעת איך לקרוא לעצמי... אחת שהולכת בעקבות הלב או אחת שיודעת לסלוח גם למי שלא מגיע לו?!


הכרנו שנים אבל אפעם לא היה לנו דיבור חוץ משלום שלום, היינו רואים אחד את השניה כל יומיים אבל לא משהוא רציני... לפני שנתיים בערך הוא "התאהב" בי, זה מה שהוא אמר. ואני כמו ילדה תמימה האמנתי במילה אהבה, הוא כתב לי מכתבים, התקשר אליי רק כדיי שנהיה ביחד, אחרי חודשיים של חיזורים (שאת האמת היה לי כיף בהם) הסכמתי אבל אמרתי לו שאני לא אוהבת אותו, שאני רק מרגישה אליו דברים ועם הזמן יש מצב שאני ארגיש ב"הרגשת האהבה" ומצידו זה היה בסדר, רק שנהיה ביחד. אני לא אשכח את היום הזה, לא אשכח מה לבשתי ובאיזה פוזה בחדר הייתי... היינו ביחד 10 חודשים בערך, היה כיף, נחמד ותוך כדיי אמרתי לו שאני אוהבת אותו. אני זוכרת את הנשיקה הראשונה שלי (שבעצם הייתה איתו), את הכאב בבטן שזה קרה, כל הפרפרים שהיו לי, את החיבוק... בקיצר את הכל.


אחרי ה-10 חודשים הוא רצה לחזור במשך חצי שנה ויותר.. יום אחרי שניפרדנו הוא רצה לשחק אותה כאילו לא אכפת לו מהפרידה והוא אמר לי שיש לו חברה אחרת, ראיתי אותם בעיניים שלי מתנשקים! יום אחרי שנפרדנו... ידעתי בתוכי שהוא עדיין אוהב אותי (עד היום הוא אוהב אותי, הוא אומר לי שאני החברה שהצליחה להחזיק אותו, האהבה שגרמה לו להתבגר והאהבה הכי חזקה שלו למישהי- לא יודעת אם זה גם עוד אוסף מהמילים שלו שבעצם סתם מילים שלא שוות כלום), הוא ביקש ממני באותו היום (יום אחרי שנפרדנו והוא היה עם ההיא) את התמונות שלו שהיו אצלי כדיי לתת לחברה החדשה שלו, הוא התקשר אליי 48 פעמים כדיי להציק לי שאני אביא את התמונות כי לא רציתי, זה זיכרון ממנו ומה שנותנים לא לוקחים. באותו היום ישבתי ובכיתי שעות..אחרי חודשיים בהם אני והוא ניתקנו קשר, התחלתי לשכוח אותו, הם נפרדו והוא ביקש סליחה על הכל ואני כמו מטומטמת סלחתי כי הוא נשבע לי באמא שלו שזה לא יחזור על עצמו... במשך שנה וחצי אחרי הפרידה הוא חיזר אחריי, רצה שנחזור אבל ידעתי שאסור לי- יותר נכון ידעתי שזה יפגע בי שוב! לכן לא רציתי, בזמן הזה הוא החליף עוד 4 חברות, היו לו סטוצים אבל בזמן הזה שהוא חוגג הוא מנסה להכניס לי למוח שהוא רוצה רק אותי...זה כל כך פגע בי... למה אתה משחק ברגשות של בנאדם?!


בתקפה האחרונה (שזה בערך שנה וחצי) אחרי הפרידה היינו כמו אחים.. היינו נפגשים בספסל ברחוב, יושבים, מדברים, צוחקים מספרים אחד לשני סיפורים, הוא היה קורא לי אחותי ואני לו אחי.. ככה הסתדרנו משו כמו 4 חודשים... ובשבוע האחרון הכל התהפך... הכיר מישהי, תפס פוזה, מתנהג אליי כאילו אני איזה אחת משום מקום.. אני בהלם, היום הייתה לנו מזה שיחה מגעילה באייסי, רק קיללנו אחד את השניה.. ולמה?! כי זאת שהוא רוצה הייתה אצלו בבית והוא תפס על זה פוזה...גם הייתה לו חברה שאמרה לו למחוק אותי מהאייסי שלו בתקופה שהיינו כמו אחים, הוא לא רצה לעשות את זה כי הייתי כמו אחותו, אז היא מחקה לו אותי מהאייסי וזה היה פוגע כל פעם לראות אותו מוסיף אותי לאייסי, כאילו אין לו מילה... היא זאת שתקבע לו את אורך החיים שלו...אז רבנו גם על זה כי אמרתי לו שאין לו כבוד, זה גם קילקל לנו ביחסים של ה"עלק" אחים...


עכשיו, היום... אנחנו לא מדברים ולא נראה לי שאני הולכת לדבר איתו בזמן האחרון... אתם לא יודעים עד כמה אני פגועה ממנו!


הרבה אומרים לי שאני עדיין אוהבת אותו ואני עונה שלא.. וזאת האמת, אני לא אוהבת אותו אבל נשאר רגש בפנים! תתארו לעצמכן את החבר שלכן לשעבר נמצא עם מישהי אחרת זה עושה משו בלב... כאילו "לקחו" לך משו שפעם היה שלך, משו שאהב אותך, שכיבד אותך ועכשיו התקלקל בגלל מישהי אחרת..


אני יודעת שברגע שהם ינתקו את הקשר הוא יבקש סליחה וירצה שוב לחזור... מה כדאי לי לעשות?! לסלוח או להעלים אותו מהחיים שלי?! אהבה ישנה שהפכה להרגל...!