הדמעות בעיניי, כל רגע, כל דקה, לא נגמרות. sweet thing

הולכת ברחוב, דמעות בעיניי, מסתכלת הלוך ושוב, אולי תחזור לחיי.
משלה את עצמי, מכאיבה, בלי להרגיש, חונקת את עצמי, העולם מתחיל להתיש.
נופלת לתוך תהום עמוקה, ושותקת, לא עוצרת, מתחמקת.
את האור לא מנסה לראות, מעדיפה לחיות בשקר,
מחפשת אותך כשיכורה-מביטה לכל עבר.
רואה אותנו יושבים, וידיינו מושלבות, כמו פעם, כשהיינו אוהבים, לפני שהגיעו הדמעות.
הדמעות שכל לילה, מזכירות שוב אותך,
הדמעות איתן אני קמה-כל בוקר משינה.
החלומות אשר חלקנו, שנחיה תמיד ביחד, לא אשכח עד כמה אהבנו, לא ידענו פחד.
אך כל זאת נגמר, והגיע הסתיו, האפור, הקודר, אך ליבי עוד לא שב.
ואני מחכה, יושבת מול החלון, מחכה לבואך, חולמת עלייך-ללא שום יכולת לישון.
מחשבות מתרוצצות במוחי, האם ככה זה לנצח יהיה?!
האם אמצא אהבה חדשה, או שלך תמיד אחכה?!