יושבת בלילות...sweet thing

יושבת בלילות כותבת מכתבים,


כדי להעביר את הזמן, להתנתק מהדעדועים,


מתחרטת על דברים, וזה כואב,


כמו חץ מורעל נכנסת לי עמוק ללב.


איך אני אמורה לצפות בך איתה, ולשתוק?!


כיצד עליי להתעלם מאהבתי, ואת הקנא לחנוק?!


מנשק אותה מול פניי, כאילו אני אוויר,


משחק-ולא יותר, אוי...אילו רק את הזמן יכולתי לאחור להחזיר.


רוצה לחוש במתיקות את שפתייך,


אך איני תמימה, ויודעת שהסוף הוא מר.


כי לא אשוב לראות את יופי פנייך,


ההיגיון אליי חזר.


אתה רק פוגע-וזאת אפילו אינך רואה,


אני אוהבת אותך, כה כזה להבין את זה?!?!