זיכרונות עולים...

הזיכרונות עולים,


והגלים מיתנפצים.


עומדת מול הים,


אבל אז דמותך נעלם.


הדמעות כמו המים,


יורדות מהעיניים.


וזה כאב....כאב כל כך...


כמו שאז אתה נגעת בליבי


ואז פיתאום נעלמת.


כמו אז שהענקת לי את הכל,


והיום לא נותר דבר.


זה כמו אז שהצעת לי את כל העולם,


אך אני עשיתי את הפוך והלכתי מול כולם.


פשוט נתת לי את כל כולך,


ואני עמדתי ולא אמרתי מילה.


זה היה כמו אז...שהתקשרת תמיד לראות אם הכל טוב,


ואני העלתי חיוך כדי להראות לך שבסדר הכל.


זה היה כמו אז...שברחתי אליך בלילות,


כמו אז...היו לי כאבים והתחלתי ליבכות.


כמו פעם שבאמת אהבתי אותך,


כמו פעם שאותו אני לא אשכח לעולם...


 


היום הסיפור בנינו ניגמר,


וחבל שזה ניגמר ברע.


לא רציתי שיהיו בנינו מתחים,


ובטח שלא כאבים.


אתה היית מוכן למות למעני


אך זה לא היה שווה.


אני אומנם גם רציתי למות בגללך,


כי הכאב היה כ''כ חזק והאהבה יותר.


אבל היום שאני חושבת על למות בגללך...באמת זה כבר לא שווה...


כי אתה בסוף הרסת לי את החיים וזה ניגמר בכאבים.