היא עוזבת לעולם שלה..

היא לא תשוב יותר.. לא תזכה לראות את פנייה היא טובעת בים מלא שקרים ועצבות אינסופית מכסה  בצל שחור את עינייה העייפות..


היא הולכת לעולם שלה אין בשביל מה עוד להישאר.. היא איבדה את הסיבה שהשאירה אותה בחיים..


היא הפסידה החיים הללו.. היא הפסידה לאכזבה לעצבות ואין דרך חזרה כול מה שרצתה שהם היו מאושרים שהדאגה מליבם תעלם אבל.. היא לא הצליחה היא הפסידה במאבק האחרון וזה פשוט הרג אותה..


כול מה שרצתה שיהיה להם טוב אלוהים כמה היא אהבה אותם כול כך חסרת אונים לא יכולה לעשות דבר בשבילם זה הרג אותה ליבה בגד בה.. היא עוזבת לעולם שלה


ואת לא תראה עוד את פנייה.. היא טובעת בים מלא שקרים ועצבות אינסופית מכסה בצל שחור את עינייה העייפות..


כמה היא ניסתה.. היא רצתה בחיים היא תמיד בחרה לחיות.. אבל כמה עוד אפשר להחזיק מעמד.. שני האנשים שהיו כה יקרים לה.. נאבדו באמצע הדרך..


המבט בעיניים העצובות שבר אותה בכול יום עוד קצת.. עד שלא נותר דבר ממנה.. דמות המתהלכת בחיים ללא רצון ללא ההגנה..


וכול מה שליבה אחל היה למענם.. להביט בעיניים ולראות אושר אמיתי... אבל זה לא קרה.. הרגישה איך החיים בגדו בה... היא הולכת לעולם שלה ... ולא לא תראה אותה עוד..


שנים חולפות ופנייה נשכחות אט אט.... וכול מה שרצתה... מבט אחד מבט אחד של אושר..