כבר לא כל כך כחול

ואיך הכל כל כך מושלם כמו שעיניי רוצות לראות


את הסבל מסתירות, מול הכאב אינן מתמודדות


ואני רואה הכל בגוונים של ים כחול


מאושרת כל כך, מציירת וצובעת במכחול


ונוגעת בשמיים, שנראים כל כך יפים


מאושרת אני, כמו כל האחרים שפה נמצאים


עולם של פיות שמגשימות משאלות


עולם שתמיד פה מתגשמים כל החלומות


וכולם אוהבים פה אחד את השני


כמו שאני אותך, וגם אתה אוהב אותי


פה אכפת לי מכל השאר


אבל מה שטוב-טוב לי, והשאר-מיותר


ויש פה ממלכה קסומה


ממלכה של מלך ומלכה


ואני פתאום כל כך מקנאה


 מה לא הייתי נותנת כדי להיות שם במקומה


ומתעוררים פה כל היצרים


אני רוצה להיות שם ולהחליף איתה את החיים


 


ואני דוקרת אותה פעם ועוד פעם


עד שהיא מתכסה כולה בשכבה של דם


ועכשיו אני אהיה השליטה של העולם


עכשיו אני אהיה למעלה מעל כולם


ופתאום מוצאת את עצמי מאחורי סורגים


ומגלה שהחיים לא כל כך יפים


ופתאום לא הכל כל כך כחול והכל נהיה שחור


יש גוונים גם אחרים, בין לבן ובין אפור


 


והכל לא כל כך כחול יותר, זהו זה נגמר


פה הכל דומה, כמו האתמול והמחר


כל כך סגור, כל כך מפחיד


אין מפה יציאה, אין עתיד


ונגמרו האשליות יצאתי מעולם החלומות


ועכשיו מוצאת את עצמי פה-מתמודדת עם המציאות!


 


מוקדש למישהי שמאוד חשובה לי ואני מקווה שהיא תבין מהר שלא הכל החיים כל כך ורוד (במקרה הזה כחול) וצריך לפעמים להתמודד עם המציאות ולא בדרכים שהיא בחרה להתמודד בהם כמובן שלא רצח-אבל דרכים אחרות)...


לא מצפה שתאהבו..יש פה מסר כלפיה...מקווה שהיא תפניםםםםם, לאב יו אולללללללל-עדי