כשאנו

כשאנו נפגשים, ונשיקה נותנים אני מרגישה בחיים,אני מרגישה אהבה ומרגישה תשוקה, מרגישה שרק אותך אני רוצה לאהוב ולא לעזוב , מרגישה שאיתך יתגשמו חלומותי ותיהיה האביר של חיי..


אבל...


איך, למה אלוהים כך מנעת ממני את הדברים,מנעת את אהבותי הטובות  ביותר וגרמת לנזק גדול יותר,גרמת לכך שאני יחוש אכזבה ,פגועה, עצובה ובוכה..


אלוהים תסביר לי למה תמיד אני הצד שנפגע למה לא יכולה להיות לי אהבה, למה תמיד אני צריכה להיפגע ולהישאר בוכייה,אני כל לילה מתפללת אלייך ואומרת לך שמישהו אני אוהבת..


אני אומרת לך שאני רוצה אותו, ורוצה את אהבתו אך אתה בשלך ולא אומר מילה ,אף לא רמז פשוט הולך ונותן לי להיות כואבת ומאוכזבת...


מתי זה ייקרה?


מתי אני יחווה,


את האהבה שכרגע בליבי ,האם זה אפשרי?


האם נאהב ונישאר ביחד.. או האם אני פשוט ישאר לבד ושוב בוכה  במיטתי ומפללת שוב לאהבתי...