פריקה פשוט ככה...

כמה חיכיתי שתחזור אפילו לחופש קצר מלבנון שאוכל לראות אותך..לחבק אותך,לנשק המון...


והינה חזרת ונפגשנו...


וכמה ריקנות הייתה בפגישה..הזכרת תאקסית שלך!! למה בשביל מה?


להכאיב לי? אם זה מה שרציתי הצלחת...


אתה אפילו לא יודע שכאשר החזרת אותי הביתה יצאתי מהרכב בוכה..אפילו לא שמת לב...


כל הגעגעוים שלי אלייך היו לחינם..כל הדאגה לחינם..מה אני בשבילך? עציץ? צעצוע שכיף להשתעשע איתו? למה לפגוע למה?


אלוהים למה אני עושה את זה לעצמי...


הכתובת על הקיר ואני ממשיכה בשלי..ואתה ממשיך לפגוע...


ואני עוד כתבתי מכתב לך על הגעגוע והינה הופעת..וזה לא שינה כלום...


לא מזיז לך..הכל בסדר מבחינתך..בטח..


מה עם הכאב והדמעות שלי מה?..?


למה? רוצה תשובה למה?!!!


נדיה...