מכתב לחבר שלי שנהרג ב29.7.06

נאור..


29.7 עד לפני כמה ימים לא היה לתאריך הזה שום משמעות בעיני
סתם עוד תאריך.. סתם עוד יום
עד שזה קרה.. איך? איך עזבת אותי.. אותנו ככה?
איך ולמה? על מה חשבת שזה קרה? מה עשית בדיוק?
למה כואב לי כל הזמן? למה אני לא מפסיק לבכות?
למה אני לא מפסיק לחשוב עליך?
למה אני לא מפסיק להתגעגע אליך?
כל כך הרבה שאלות בלי תשובה..
מה אני לא יראה אותך יותר?
קבענו שתבוא אלי!
שנראה את כל מת לצעוק שיכורים
המכנס שלך אצלי אני ישמור עליו אני מבטיח
אני עושה פינה לחדר לזיכרך.
על קטי אני ישמור בשבילך..
ראיתי איך קוברים אותך חבר יקר שלי..
אני קרוע מבפנים.. מנסה להישאר חזק.. בשבילך!
הייתי מתחלף איתך.. הייתי רוצה להיות שם איתך..
הייתי עושה הכל כדי שתהיה אפילו לכמה שניות
רק כדי שתגיד לי שהכל בסדר..
אני שומר הכל בבטן..
לא מעיז להוציא החוצה את הכאב..
חושב דיי זה נגמר מה שקרה קרה..
אבל כלום עוד לא נגמר וזה גם לא יגמר
לא הגעגועים לא הכאב ולא הזכרונות
לא יודע כמה זמן אני עוד יוכל להחזיק
לא יודע... :(


אוהב אותך.. שגיא