מכתב מהלב...כאב שלא עובר :(

אני לא יודעת לאן אני הולכת, לא יודעת מתי אני אפסיק לחשוב על זה, אני לא יודעת מתי כל זה ייפסק ומתי אני אוכל לחזור לחיים שהיו לי...פעם. הכאב הזה הורג אותי, הוא לא נותן לי רגע מנוחה..אני כל היום חושבת על זה..עליך...על האהבה. עשיתי טעויות, פגעתי בך, שיחקתי בך חשבתי שאני יכולה לעשות מה שאני רוצה ואיך שאני רוצה...נפלתי, נפלתי בהרגשה! אתה מסובב אותי על האצבע הקטנה...היום כבר מאוחר להתחרט, הפכת לבנאדם אחר...קר, נוקשה לא מי שהכרתי בהתחלה. עברה חצי שנה מאז שאני מכירה אותך, חצי שנה של אהבה. בהתחלה היינו כמו זוג יונים...ממש כמו בסרטים. היית שלי ורק שלי!אבל היית... אורן? אני לא יודעת אם אי פעם ייצא לך לראות את המכתב הזה, אבל אני רוצה שתדע, שתפנים ותנסה להבין שאני מצטערת..הייתי טיפשה! אני יודעת שאתה אוהב אותי כמו שאני אותך אבל אתה דוחה אותי בגלל כל מה שהיה, מקשיב לחברים שלך...לא נותן לי צ'אנס. בחיים לא אהבתי מישהו כמו שאני אוהבת אותך, בחיים לא הרגשתי ככה דקירות בלב מרק להסתכל על התמונות שלך, בחיים לא נתתי לאפחד להיכנס לי ללב ואתה אפילו לא ביקשת רשות וישר כבשת אותי בלי לעשות הרבה. נמאס לי לרדוף אחריך, נמאס לי לבכות, נמאס לי לבקש כל הזמן סליחה ושתתדחה אותי בלי סוף...נמאס לי...לא יודעת אם לוותר או להמשיך....לפעמים אני מרגישה שאני ככה קרובה ללב שלך ושעוד שנייה אנחנו שוב ביחד ולפעמים אתה פשוט משתיק אותי, אני נהיית אילמת...אומר לי ללכת ואז כמו ילדה קטנה אני שוב פעם חוזרת, משפילה את עצמי מחדש...נופלת. אם היית מסוגל להגיד לי באמת ללכת, באמת לוותר ולא לחזור יותר אני נשבעת לך שלא היית שומע ממני אבל אתה ממשיך איתי...משחק! פוגע! אתה לא מבין כמה שזה כואב! משלה אותי כל הזמן ואומר "לא אמרתי שאני לא אוהב". אז תגיד! תגיד לי את האמת...תפגע בי פעם אחת ולא אלף.. תחסוך ממני את כל ההשפלות, את כל הכאב, את כל המשחק הזה של אוהב לא אוהב... 


 


:(