שירים מיוחדים שווה להכינס...

קשה ללכת ברחוב



קשה ללכת ברחוב

ולהאמין שעדיין הכול טוב

שהאגם יהפוך לים

והמנורה הקטנה לאור שלם של שמש ושימחה

קשה ללכת ולחשוב

שעדיין הכול טוב

אבל מחר השמיים יתרסקו בשחור

והשמחה והששון יהפכו למשהו שנקרא רק חלום

קשה ללכת בחשכה

בשקט ובדממה

ואין איש מסביבך

ואתה מפחד כי אתה בעצם לבדך

קשה ללכת בגשם ובברק

וברוח שמעיפה אותך כול-כך חזק

קשה ללכת ולחשוב

שאולי מחר הכול יהיה טוב

קשה ללכת כי אתה אולי מאמין

והתקווה שתמיד הולכת אחרונה

כימת כבר לא נשרה

והאמת העצובה שאתה הולך לבדך

בדממה ובשממה בגשם וברע וברוח החזקה

ומחשבות של נקמה ושינעה שעוברות בראשך

והתקווה שנעלמת עם כול הליחה

כן קשה ללכת ברחוב...

אבל לא רק לך!



כיוונים בחיים



רואים הכול שחור

ויש כאלו שרואים גם אדום

יש את אלו שפשוט משתגעים

ויש את הלא רואים

כן, יש אנשים שעוצמים עיניים

ולא חושבים רק מדמיינים

שאולי היום אולי מחר ואלי...

אולי אף פעם

הצל, הצל שתמיד הולך אחרי

לפעמים מעיר אותי ומזכיר לי

שאני עדיין חיי

הוא כנראה רוצה לראות אותי

הולך, אבל השאלה לאן

יש הרבה כיוונים בחיים

חלקם טובים וחלקם רעים

ולאיזה לפנות זה רק שאלה של זמן

כי החיים מובילים אותנו לבד לשם

למקום אולי מלאה אכזבה

למקום מלאה שנאה

אבל במקום הזה אולי יש לנו תקווה

והמאמינים בה הם הניצלים

ואלו שלא רואים אותה

אז כנראה הם הלכו בכיוונים הלא נכונים.



בדידות אין סופית



אני יושבת בחדר,

שומעת שירים

אני לבד בחדר,

בלי חברים

אני בוהה ברצפה

בקירות ובתקרה,

ואני, אני מרגישה בודדה.



אני יוצאת בערב עם

הרבה חברים

הם כולם שמחים

נהנים, צוחקים

אבל הם לא מבינים

שצורת הפנים

זה רק מסכה, ואני

אני עדיין מרגישה בודדה



העולם שבו אני חייה

הוא ההפך מעולם שבו

רציתי להיות

וכל מה שנשאר

זה לחלום

לחלום על העולם המושלם

העולם שאיני קיים

העולם שכול-כך מתאים לי

אבל מה הוא בסך הכול

אשליה שאני כבר לא

מנסה להגשימה

העולם הקיים נהפך

מיום ליום ליותר אחזר

וזה למרות שיש אנשים בסביבה

אני עדיין, עדיין מרגישה בודדה!





עם יום אחד



אם יום אחד תרגיש שאתה עומד לבכות,

תתקשר אליי

אני לא מבטיחה שאגרום לך לחייך,

אבל אני יכולה לבכות יחד אתך



אם יום אחד תרגיש שאתה רוצה לברוח מהכול,

אל תפחד להתקשר אליי,

אני לא מבטיחה שאצליח לגרום לך להישאר

אבל אני יכולה לברוח יחד אתך



אם יום אחד לא תרצה להקשיב לאף אחד,

אני מבטיחה שאהיה שם בשבילך,

ואני מבטיחה להיות מאוד בשקט!



אבל אם יום אחד תתקשר אליי,

ולא תהיה תשובה,

תבוא מהר, אולי אני צריכה אותך...



ללא שם



כמו ציפור שעפה באפלה

אני משוטטת ברחובות חשוכים

לא רואה אף אחד



אך פתאום בצד אני רואה דמות

דמות שמתבוננת עליי מרחוק ושותקת

לא אומרת כלום רק מסתכלת



דמות של גבר מסתורי עם מבט

עמוק שחודר דרכי

ומנסה לגלות את עולמי



עומד בצד, עוקב אחרי מעשיי

כמו המלאך השומר שתפקידי להגן עליי

על רגשותיי ולמחוק את חטאיי

חשבתי שרצית להיות קרוב

אבל מסתבר, מסתבר

שאתה מעדיף להתבונן מרחוק.



בין נשמות אבודות...



עלי כותרת, מסביב שלולית דמעות

ואך אנשים הולכים מבלי ליראות,

ולפעמים עוברים פשוט שעות

של מצוקה ואבל.

ולפעמים אני שואלת את עצמי

כמה כוח יש לסבל?

וכמה לפעמים קשה לבכות,

אך הנשמה עדיין מיללת.

והציפורים רק מחכות,

להתחיל לשיר שוב את שירן העצוב,

על הבדידות, ואני הלכתי שם לאיבוד

בתוך יער של אכזבות

בין נשמות אבודות.