אהבה ראשונה שלי..ואולי אחרונה?!?

אני יושבת בחדר...על הכיסא...מול המחשב...ובוהה במסך...במקלדת שאני רושמת ברגע
זה את הסיפור שלי על אהבת חיי...ורואה איך הדמעות זולגות ונופלות על המקלדת כמו
מנורה שנשברת לרסיסים..כמו לב...שנשבר לחתיכות ואי אפשר להחזיר אותו לקדמותו..כמו
שהיה פעם...כמו הלב שלי...

אז הסיפור לי אולי הוא לא הכי עצוב בעולם..בשבילכן-לא אבל בשבילי-כן כי הילד הזה
הוא היה הכל בשבילי...כל מה שחייתי זה היה איתו ובשבילו... אני ישנתי אצל החברה הכי
טובה שלי בקרית ים, וכמובן יום שישי-יוצאים הכרתי אותו אי שם בקרית מוצקין הוא היה
ילד כל כך טוב..כל כך תמים שלא ידע שומדבר מהחיים שלו...ביום שישי אחד לפני שנה אני
הייתי ב-ז' הוא היה ב-ו'...התאריך היה: 3.1.2003 זה היה תאריך ששינה לי את החיים!
הזיז אותם למסלול אחר מהמסלול שאני רגילה אליו..בהתחלה לא התרגשתי משומדבר.

באתי עם 3 חברות טובות שלי ו-2 ידידים שלי..(אחד מהילדים..לשעבר ידיד שלי) בקיצור
נכנסו לתוך "האולם" זה היה מועדון כזה קטן מתחיל ב-8 נסגר ב-1 משו כזה...טוב..אז
הציעו לחברה שלי חברות ואמרתי לה שאם היא תסכים לו (והיא אהבה את אותו ילד שהציע
לה) אז אני ירקוד עם מי שהיא תבחר לי אז היא אמרה לי "תני לחשוב...נדב!" ברגע
ששמעתי את השם הזה לא הזיז לי שומדבר..איך אומרים "לא הזיז לי את הריס" ואז ראיתי
אותו! העיניים שלנו נפגשו ואני כולי התרגשתי עם פרפרים בבטן כמו ילדה קטנה...ואפילו
לא הכרתי ת'בן אדם אחרי 3 פעמים שרקדנו הוא הציע לי חברות זה היה אהבה ממבט ראשון!
ואני כמובן הסכמתי..ואני כמו ילדה תמימה לא האמנתי באהבה ממבט ראשון לא ידעתי שקיים
דבר כזה בכלל...עד שפגשתי אותו...טוב אז היה כבר 12 וחצי בערך והוא סיפר לי עליו
ועל חייו ועל הכל וגם אני סיפרתי לו עליי ועל חיי...אחרי שעות של דיבורים הגיע הזמן
להיפרד..נתתי לו נשיקה בפה ואמרתי לו "ביי דבר איתי" הוא אמר לי "בסדר ביי" וכשהוא
נכנס למכונית הוא הסתכל עליי ואני עליו ושלחתי לו נשיקה והוא שלח לי...יום שבת
נפגשנו אני הוא וחברה הכי טובה שלי-דנה, יצאנו החוצה לעשות סיבובים בשכונה שלה
ושלו...בקיצור דיברנו והכל ואז אני והיא היינו צריכות לחזור הביתה כי היינו צריכות
לאכול צהריים גם כן האמאהות ההורסות האלה...טוב חפיפ אמרתי לו שניפגש אחכ נתתי לו
נשיקה ונפרדנו לשלום..ואני כל כך הייתי מאושרת וכל הזמן היה על הפנים שלי
חיוך..והוא לא ירד עד לרגע...טוב את זה אני יספר לכם אחכ..בגלל שהיה בצפר אז באתי
לשם פעם בשבוע שישבת כזה..וכל הזמן הייתי איתו במשך תקופה ארוכה של 3 חודשים דיברנו
בפלאפון נפגשנו התכתבנו ולא הפסקנו לאהוב אחד ת'שניה...במשך התקופה הזאתי הוא שיקר
לי הוא אמר לי שהוא עם ילדה אחת על חוף הים והם התנשקו ועשו על מיני דברים (לא
שכבו) ואני ילדה מאוהבת כמובן-האמנתי לו וכל הזמן שאלתי אותו אם זה נכון והוא אמר
לי שכן..בסוף התברר לי שזה שקר שהוא אמר לי את זה רק כדי שנתנשק ואני בלי היסוס
נפרדתי ממנו למרות כל הכאב הייתי חייבת שילמד לקח!! ואז יום אחד הוא שלח לי הודעה
לפלאפון "אני אוהב אותך" ואני כמובן נפלתי בחיכו ואמרתי לו שגם אני אותו וחזרנו הוא
אמר ל שהוא מצטער על הכל..בקיצור שוב דיברנו בפלאפון,התראינו,התכתבנו והכל...במשך 6
חודשים (אני חושבת..לא בטוחה) רבנו שוב אני אפילו לא זוכרת כי זה היה כ"כ דבילי אבל
נפרדנו שבועיים לא דיברנו ואמרתי לו שאני אוהבת אותו ושאני רוצה שנזחור ושוב כמו
תמיד חזרנו...יום אחד ההורים שלי יצאו וחברה שלי לא הייתה בבית אז נסעתי לקריות
והייתי עם חברה אחרת שלי אז אמרתי לו שיבוא אליה מתחת לבית זה היה לילה כל כך קסום
שלא רציתי שייגמר! לעולמי עולמים! היינו ביחד מ-9 או 8 עד...1 וחצי 2 היינו ביחד
מחובקים ולא רצינו לעזוב אחד את השניה..הסתכלנו אחד לשניה בעיניים ולא הפסקנו רציתי
לנשק אותו אבל פחדתי לא יודעת ממה אבל פחדתי..דיברנו עלינו והתחבקנו הוא חיבק כל כך
חזק ולא רצה לעזוב כי היה לי קר..והוא שמע את השיניים שלי חורקות זו בזו...חחח
עכשיו שאני נזכרת בזה זה כל כך מצחיק אותי ואני אפילו לא יודעת למה...אחרי 5 או 4
חודשים שהיינו ביחד ולא רצינו להיפרד זה קרה! נפרדנו אני הייתי בהלם ולא עיקלתי את
זה חשבתי אה זה שטויות אני יגיד לו שאני אוהבת והוא יגיד לי שהוא אוהב אותי ונחזור
להיות ביחד אבל לא..זה לא קרה ואני לא חושבת שזה גם יקרה...אז אם אתם סקרנים אני
יספר לכם מה קרה...דוגרי זה שטות של החיים אבל הוא צריך תשומת לב ויחס רב וזה מה
שנתתי לו..לפחות ככה אני חשבתי...אולי טעיתי אולי לא..אני אף פעם לא יידע...בקיצור
זה מה שקרה:

יום שישי אחד הלכנו לפארק בקריות אני,נדב,דנה,מור,אדוה,גיא,אמיר ועודד נדב באותו
זמן לא דיבר עם אמיר וגיא אז הלכנו ביחד..אני נתתי למור יד ונדב נתן לי יד וככה
הלכנו במשך חצי שעה בערך ואז הגענו לשם ויש שם מגלשה כזאתי ארוכה אז רציתי ללכת
ושאלתי אותו אם הוא רוצה לבוא איתי הוא אמר שלא אז עליתי עם חברה שלי-אדוה. ואז
היינו צריכים ללכת זה היה ב-1 בערך ואבא של אמיר בא לקחת אותנו (להזכירכם: נדב לא
מדבר עם גיא ואמיר) אז עלינו לאוטו מקדימה אמיר ועליו גיא מאחורה אני דנה עליי,אדוה
על עודד ולידי אחות של אמיר בקיצור קראנו לנדב שיעלה לאוטו והוא לא רצה...אז הוא
הלך לבד ואני כל כך רציתי שהוא יבוא וניסינו לשכנע אותו והוא לא רצה..ואז הגענו
הביתה של דנה ויום למחרת דיברתי איתו והוא אמר לי "לכי תעשי לאמיר צמות" (פעם לאמיר
היה שיער ארוך ובאותו יום עשינו לו צמות אני ודנה) והוא אמר לי אני לא רוצה לדבר
איתך יותר בחיים שלי ואני באותו רגע שראיתי את המשפט הזה לא הפסקתי לבכות! לא אכלתי
במשך שבועיים...ואמרתי לו שאני אוהבת אותו והכלל! ושומדבר לא עזר..הוא לא רצה לדבר
איתי ואני רדפתי אחריו כמו איזה ילדה משוגעת..אחרי חודשיים השלמנו בזכות דנה ואז
דיברנו והכל ואמרתי לו שאני עדין אוהבת אותו והוא אמר לי שהוא מרגיש אליי משו אבל
לא אוהב והיום ברגע זה 2.7.2004 אחרי שנה ו-6 חודשים בערך אני עדין אוהבת
אותו...אני יודעת שמה שאני לא יעשה הוא לא יהיה שלי (רגע של בכי)..ועוד כשהיה
לימודים אני גיליתי משו..משו ששינה אותי ואותו ואני לא ידעתי מה לעשות באותו
רגע...אני לא יגיד לכם את זה כי יש כאלה שמכירים אותו..בקיצור אני לא רוצה לפרסם את
זה ואמרתי לו שאני יעשה הכלל! פשוט הכלל! והוא אמר לי שאם נתנשק אז הוא לא יעשה א
מה שהוא עושה ואני כמובן שמחתי כי חשבתי לעצמי אם אחרי שנתנשק אני יגיד לו שאני
אוהבת אותו נחזור להיות ביחד..אבל זה לא קרה..הגיע ל"ג בעומר ואני נסעתי להיות איתו
אז אני וחברה שלי דנה הלכנו אליו לאיפה שהוא עשה את המדורה עם חברים שלו והגענו
לשם..לא אמרתי לו שלום כל מקום שהלכתי..ניסיתי להתקרב אליו הוא התרחק אחכ הלכתי
הצידה והתחלתי לבכות..אפ'חד לא ראה ולא רציתי שיראו אחרי שבוע דיברתי איתו ואמרתי
לו הכל..שלא אכלתי שלא ישנתי שלא הפסקתי לבכות ושהתאכזבתי ממנו...והוא אמר לי שהוא
מצטער ושהוא לא ידע מה הוא עושה והוא מצטער על הכל..אז סלחתי לו...כי הרי אני
מאוהבת בו אז איך אני לא יסלח לו?! והיום יום שישי 2.7.2004 אני עדין אוהבת אותו
ואני לא יודעת כמה זמן זה יימשך..אבל דבר אחד אני יודעת שהוא לעולם אבל לעולם לא
יחזור לאהוב אותי, אני יודעת שהא לא מרגיש כלפיי שומדבר! פשוט כלום אבל אני לא
מתייאשת אבל עכשיו במחשבה שניה אני כן מתייאשת..לפעמים אני נזכרת הרגעים שהיינו יחד
ומתחילה לבכות כי אני רוצה שזה יהיה שוב פעם אבל אני יודעת שזה לא יחזור..כי אני
כזאתי מפגרת שלא ניצלתי שום גרגע איתו כי אני חשבתי שזה יהיה לנצחח! אבל טעיתי
ובגדול!

ואני רק רוצה להודות לדנדוש האחות המושלמת שלי האחת והיחידה שתמיד תמיד הייתה לצידי
בטוב וברע ותמיד עזרה לי...

ונדב רק שתדע לך שאני לא הפסקתי לאהוב אותך אפילו שהייתי חברה של_______ אני עדין
אהבתי אותך...ואני רוצה להגיד לך את זה אבל אני יודעת שזה לא יעזור ואני רק ייפגע
מזה כי אתה תגיד לי שאתה לא אוהב אותי...

i love you for ever

תודה לכל הבננות והבננים שהקדישו את זמנם לקריאת הסיפור שלי...ואם יש לכם עצות
בשבילי אז תפנו אליי לאייסיקיו 263470229

תודה לכם! לאב יו אול!