אהבה ראשונה

איתי.


אני אוהבת אותך כל כך. אפעם לא האמנתי שאפשר לאהוב בצורה כזאת. אפעם לא האמנתי שבאמת קיימת אותה תחושה של פרפרים בבטן. אבל עכשיו בכל פעם שאני שומעת את השם שלך הלב מתחיל לפעום בטירוף ומסרב להפסיק ומסרב להירגע. בכל פעם שאני רואה אותך כל חלק בגופי רועד. רועד ומסרב להפסיק עד שתגע בי. תחבק אותי.


אני אוהבת אותך כל כך. עד לפני חודש הייתי בטוחה שהאהבה הראשונ והגדולה שלי הייתה החבר הכי טוב שלך. אבל כששמעתי שבאותה תקופה אתה אהבת אותי פתאום הבנתי שתמיד, איפשהו בתוך הלב שלי אהבתי אותך. קשה לי לקלוט שבזמן שאני אהבתי אותו אתה אהבת אותי ובזמן שאני בכיתי עליו אתה בכית עליי. קשה לי לקלוט שבזמן שאני סיפרתי לך כמה אני חושקת בו וכמה הוא חשוב לי אתה חשקת בי ואני הייתי חשובה לך.


אני אוהבת אותך כל כך. בדיוק או אולי אפילו יותר ממה שאתה אהבת אותי כולה לפני שנה.


אני אוהבת אותך כל כך. עד כדי כך שהדמעות בעיניים אמיתיות. מסרבות להאמין שפיספסתי את ההזדמנות שלי איתך. עם הבנאדם הכי טוב, הכי קרוב והכי חשוב לי בעולם. מסרבת לקלוט איך השלתי את עצמי כל השנה האחרונה במחשבה שחוויתי את האהבה הכי גדולה שאני אי פעם אוכל לחוות. אבל איתי, אני נשבעת לך, שהתחושות שלי והרגשות שלי אלייך כל כך חזקים שלפעמים אני מפחדת להתעלף כשאני מדברת עלייך.