שכחת את עצמך

יש רגע מסוים בחיים שבו אתה יודע שהגעת לגבול היכולת, שבו לא ניתנת האפשרות להשקיט את הלומות הבלבול שבך, רגע אחד שבו אתה מנסה להמריא ולברוח...לנדוד הרחק כל עוד יישאו אותך כנפייך.


יש רגע מפתיע בחיים שבו אתה פורץ בבכי, אולי הוא לא מפתיע כמו שחשבת, אולי הוא רק הגיע מוקדם מן הצפוי. אותו הרגע שניסית למנוע ממנו להתקרב, אותו רגע שניסית להריץ לאחור עם מחוגיי ליבך הדואב.


אבל אתה מפחד לעזוב, מפחד להיכנע, מפחד לבזבז דמעות, מפחד מעצמך מהצל שרודף אותך. אבל אתה שורד, אין לך ברירה אתה ממשיך ללכת יודע בליבך שאין דרך חזרה. ממשיך לקום מהמקום שבו חשבת שעמדת, ממשיך לרוץ אך גופך לא נע, ולפתע הדרך מתפוגגת בדרכה, לא ימינה לא שמאלה, לכל מקום שאליו נישאות עייניך אין מוצא אין עתיד אין תקווה. ושוב עולות הדמעות הפתאומיות אך עכשיו אתה יודע שאינן באו בהפתעה ושוב אתה נופל מאבד אחיזה אך הפעם הכוחות אפסו ואתה לא קם, אתה גם לא מנסה והפעם זה אתה שעוצר את עצמך.


והשאלות מגיעות אחת אחרי השניה, אתה מחפש תשובות לעצמך, אולי תשובות לסובבים אותך?! ואיפה הם החברים שאוהבים אותם?! איפה הם עכשיו?! לא הספקת להזיל דמעה והם ברחו הרחק ממך, הם הבטיחו הבטחות שתמיד יהיו שם לצידך, אך אתה הריי ידעת תמיד, זה לא מפתיע אותך אך הלב ממשיך לצרוב, אתה מרגיש את הדם חונק אותך, אילו רק יידעו אנשים את זן המחשבות העוברות במוחך, אילו רק יידעו אנשים את עוצמת הרגש המשתלטת עלייך,אך זה מכה בך בעוצמה ,אתה חוזר לעולמנו עולם שאיננו שלך, ומושך קדימה וגופך נמשך יחד איתך אתה מגביר את הקצב מחיש תגובה, משתלטת עליך הרגשה של שליטה של כוח ועוצה התקווה חוזרת ואחריה מגיעה השאיפה, אתה שואף רחוק הקצב מסחרר אותך "רק לא ליפול, לא ליפול!!!" אתה צועק בראשך רק להמשיך קדימה "הם יראו אותי עכשיו" אתה מחייך לעצמך, גל של אושר,איזו הרגשה מופלאה.


וכל הכאב נמוג בשניה, וכל העצבות כאילו מעולם לא הייתה...ושכחת..שכחת הכל..איך ידייך רעדו, איך הדם משפתיך ניתז, את הצלקות על הגב שממאנות להיעלם, את הלב הסדוק הנוטה להתפרק...שכחת את עצמך!!!