אהבה שנגמרה...(מוקדש לכל אלה שמרגישים כמוני....)

איך אני יכולה להסביר לך...לו יכולתי...


איך אני יכולה לתאר לך אהבה שנגמרה לפני 4 שנים, אך עדיין קיימת בתוכי.


איך אני יכולה לשכוח אם אתה זאת אהבת חיי האמיתית...


איך אני יכולה לשים מאחור את כל החוויות,הרגשות,הליטופים,הנגיעות,המילים היפות...


נכון,עברו כבר 4 שנים מאז עזבת,מאז נסעת לך מעבר לים...


עברו להן כבר 4 שנים בהן אני שואלת את עצמי מה עשיתי עם חיי...ולמה לא נתתי לך ללכת בעקבות השמש,הים,האוויר המרחק והרוח ...


4 שנים בהן אני לא מבינה איך אני עדיין חושבת,עדיין כואבת...לא מעכלת...


אני לא אשכח את היום בו אמרת לי שאתה נוסע...עוזב...מתחיל חיים חדשים בארץ רחוקה- בלעדיי...


אני לא אשכח את הרגע בו גיליתי שיש לך שם חברה...הרגע בו גיליתי שלבך שייך למישהי אחרת...


אחרי שאמרת שאני אחת ויחידה בשבילך ושאין אף אחת אחרת- חוץ ממני..


שיקרת,אמרת שאתה אוהב כשבעצם היית איתה ואני...אני ידעתי...


איך יכולת להמשיך להשלות בעודך קשור למישהי אחרת,


איך יכולת להמשיך לרמות ולהגיד לי שאתה חושב רק עליי ושאתה מחכה לרגע שתגיע לארץ לביקור  לראות אותי ולהיות איתי...


ובאמת כך עשית,הגעת,הפתעת,הופעת בביתי כולך עם החיוך הזה שכבש אותי..עם ורד אדום ואמרת לי...


"יש לי חברה...."


ובכל זאת...היינו ביחד כל הביקור שלך בארץ, ואני הייתי הכי מאושרת,הכי שמחה...שהנה אתה שוב לידי,מחבק,מנשק..חוזר על אותן המילים היפות שכל כך חיכיתי לשמוע...


אך לפני שנסעת לא שכחת להגיד שכאן הכל מסתיים...כי אתה חוזר לשם -


 אל ההיא...אותה אחת שמחכה לך....אותה אחת שגרמה לך לשכוח ממני...


אני לא אשכח את הלילות,הבכי,הדמעות...


ועכשיו,עכשיו נותרו ימים ספורים...עד שתהפוך להיות גבר נשוי...


נותרו ימים ספורים עד שבאמת תתנתק מחיי...


אני לא יכולה להסתיר זאת כי זה כואב לי...


עם כל הכאב העצום הזה אני חייבת לתת לך ללכת,אני חייבת לעקור אותך מליבי


להמשיך בחיי, למצוא אהבה חדשה שתמלא אותי והכי חשוב שתשכיח אותך ממני.


הלוואי והייתי יכולה לשנוא אותך,אולי היה לי יותר קל להתמודד ולהמשיך.


אז אסיים ואומר,


אהבתי, אני אוהבת וכנראה שאוהב עד סוף ימיי....