ידידות כואבת

חצי שנה עברה מכיתה ז'. הפכתי להיות ילדה מרדנית,לא אהבתי,לא רציתי לאהוב, לא
ידעתי מה זו אהבה.

עד שהכרתי ילד מדהים!!!הוא לא היה שיא היופי,או שיא המושלמות,אבל בכל זאת לא היה
אכפת לי!

נורא רציתי להיות בקרבתו,אז החלטתי לבקש מחברה שלי(ידידה הכי טובה שלו)שתכיר ביננו.

הכרנו,הפכנו להיות ידידים טובים! אך אף-פעם לא דיברנו בבצפר, השיחות היחידות שלנו
היו רק באייסייקיו. לא הייתי ילדה ביישנית,אבל ממנו התביישתי נורא!הוא גם היה ילד
ביישן.

לאחר כמה זמן,נודע לי שיש לו חברה,זה לא היה אכפת לי,הרי הכל היינו בסה"כ
ידידים,וחוצמזה עדיין לא ידעתי שאני מאוהבת.

אחרי כמה חודשים,הסתבר שאני מאוהבת,ואני כמובן לא יכולתי להסתיר, התביישתי ממנו
פי-10! כל הזמן הסמקתי, ולא יכולתי לדבר שהיה בקרבתי,היו לי תמיד פרפרים בבטן,תמיד
רציתי להיות בקרבתו,תמיד דיברתי עליו,עד שזה גרם לי לריבים עם החברות שלי,אבל לי לא
היה אכפת!

חברה שלי(זאת שהכירה ביננו)שאלה אותי אם אני מרגישה אליו משו בגלל שאני כל הזמן
שואלת עליו מדברת עליו,חושבת עליו.אמרתי לה שכן,שאני חושבת שאני מאוהבת בו...וכמובן
זה לא היה טוב!הוא הרי ידיד שלי ויש לו חברה.,אבל אני לא יכולתי לשמור בבטן ואמרתי
לו את כל מה שאני מרגישה,הוא כמובן היה בשוק הוא לא האמין....הוא אמר לי שהוא מקווה
שהרגשות שלי כלפיו לא ממש חזקים,כי יש לו חברה והוא אוהב אותה!הוא אמר לי שהוא לא
רוצה שאני יפגע מזה.

מאז שאמרתי לו את מה שאני מרגישה תמיד היינו רבים,בגלל שטיות,הוא היה אומר לי שאני
כל הזמן מתרחקת ממנו,ולא מקדמת את הידידות שלנו,אבל אני זו שתמיד יזמה הכל,הוא היה
עסוק בחברה הפוסטמה שלו!

מכל ריב שלנו הייתי בוכה שבוע,לא אוכלת לא שותה,לא יוצאת מהחדר,רק שומעת שירי
דיכאון ונזכרת בו! הוא לא ידע מזה.אני גם חושבת שלא היה לו אכפת!!!

היום---->הוא עדיין חבר של הפוסטמה,אני עדיין אוהבת אותו....חברה שלו מנסה להרחיק
אותו מחברות שלו וידידות שלו(חברה שלי שהייתה ידידה הכי טובה שלו כבר לא בקשר
איתו,כי חברה שלו הפרידה בינהם)הקשר שלי איתו כבר לא מה שהיה,אנחנו בקושי
מדברים,אני פשוט החלטתי לנתק ת'קשר....מה אתם אומרים??????הצעד שלי טוב????

אני מקווה שנהנתם.....אשמח לקבל תגובות....

עדידו'ש