שיר

העצב לא עובר,כל הנסיונות הכושלים לעבור הלאה ולהתגבר, הכל אותי שובר, כל רגש שלי מהר מאוד מתפורר, וכל חיוך שלך מסקרן אותי, אבל לא אחזור שוב על טעותי, וכל מבט מפחיד אותי מעט,מבט אחד קטן מחזיר אותי אחורה בזמן, לימים שעוד היינו אוהבים, שהיינו יחד חבוקים, אבל זה לא יחזור, ואם תרצה אותי שוב לא אסתכל לאחור, אשאיר אותך לבד, ממש בלי אף אחד, כי אתה בנאדם שפוגע, סכין בלב אתה תוקע, לכל החברים ולכל הידידות, אפילו לאלה שאותך אוהבות, לא הגיע לי מה שעשית, אבל הייתי ילדה, האמנתי לך כשאמרת "אני אוהב אותך", רציתי להאמין כי רציתי אותך, כי רציתי רק להיות שלך, לא עניין אותי דבר מלבדך, אבל אני כבר לא ילדה, הפכתי לאישה, חוויתי הרבה דברים שלא חוויתי איתך, ועכשיו אומרת בלב שלם: "אני לא צריכה אותך" מסתדרת לבדי, ואמצא מחדש את אהבתי! אבל באיזו זכות את נכנס שוב לחיי? לא הספיק לך כשביקשתי דיי, אמרתי לך מספיק לשחק ברגשותיי, אתה מכאיב לי יותר מידי, אתה הראשון שתפס לי מקום בלב, לפני שהגעת לא ידעתי מזה להתאהב, אבל הנה כולם צדקו איך שאמרו אל תתאהבי, הם צדקו כי אהבתי ונפגעתי...אבל אתה תישאר עם עצמך, מאחלת לך שיפגעו גם בך, ואף אחת לא תאהב אותך, כמו שאני אהבתי ורציתי בך!!!!