המכתב האחרון שמחזיר אותי לעבר..

היום אני חוזרת במחשבותיי וליבי אחורה בזמן.. אל העבר ששנשאר עפל כול כך.. היום חוזרת לכתוב לך עוד מכתב .. מכתב עצוב מכתב שמסמל סוף של אהבה...


עכשיו אני יודעת.. כמה הכול היה תמיד בדמיוני... הליטוף האהבה המבטים אני זאת שיצרתי אותם בדמיוני הפרוע... ואילו האמת הייתה כה שונה ואחרת...


בעולמי אתה היית קרוב .. אתה אהבת אך בעולם שבחוץ בעולם האמיתי בו אנו חיים הכול כול כך אחרת... אתה נמצא רחוק כול כך ואני פה בודדה שבורה על אהבה שחלפה מן בעולם...


לא ארגיש אותך עוד קרוב אלי כי אתה עכשיו העבר.. לא אשמע קולך בגלל אותו היום שהרשיתי לעצמי לאבד אותך לנצח... מעולם לא אמרתי לך כמה אני אוהבת כמה אתה חשוב ... החמצתי הזדמנות לאהוב ותחושת ההחמצה כמה היא כואבת..


משהו בי נשבר, זה היה חייב לקרות כי האהבה הזאת נגמרה והיא הייתה כול כך חשובה לי החזיקה אותי ברגעים עצובים ריגשה אותי בכול יום...


אבל אתה בעצם מעולם לא אהבת באמת... אני יודעת את זה עכשיו שהזמן כבר חלף ואני בגרתי.. לכן בשקט בשקט החלאתי לעזוב כי ידעתי שלעולם לא תהיה שלי...


כול זה כבר נמצא בעבר.. אבל אני מוצאת עצמי חוזרת לאותו הזמן שוב ושוב קשה לי להרפות מן העבר כי אתה הוא העבר שלי...


ובלילות הכאב עוד עולה בחלומות, ובימים אף פעם לא תדע...


המילים נעצרות וחוסר היכולת הופך מורגש רק הדף פה מדבר מתוך לב של מישהי מיואשת..


אבל למרות כול הקושי... בלהרפות בעבר היום אני מרגישה שהגיע הזמן.. אנחנו מסיימים בית ספר תקופה חדשה מתחילה... הגיע הזמן להרפות ממך להרפות מן העבר.. לתת לו להיות מה שהוא רק עבר שלא ישוב לעולם...


אני מקווה שזה המכתב האחרון ששוב אחזור אחורה בזמן כי נמאס לי להישאר באותו מקום הגיע הזמן שגם אני יתקדם הלאה ... החיים יפים ולכול דבר שקורה יש סיבה ... ולמרות הכאב שהיה בלפגוש אותך למדתי המון היום אני מעריכה יותר את האהבה והכול בגללך...


שישמור אותך האל... שתאהב תמיד מכול הלב... שתהיה מאושר.. אין חרטות עוד אין כעסים עוד רק זיכרונות יפים להיזכר בהם מידי פעם..