לאהבה המקוללת שלי...

ת'אמת אין לי מה לכתוב עוד כי כל מה שנאמר נאמר כבר כל הדברים הקשים הוטחו בפנים
ועל כל הכאב שלי הגיע הזמן לוותר.

אני יודעת שלא תקרא לעולם את המכתב הזה ואין סיכוי שיום אחד תיתקל בשורות האלה
ולמרות שאתה חושב שאתה יודע הכל עלי יש לך טעות חמורה כי אתה לא יודע עליי כלום חוץ
מזה שאני באמת אהבתי אותך ,אתה הייתה אהבתי הראשונה המיוחדת והיחידה כל כך רציתי
אותך נשמה ימים ולילות בכיתי באשמתך בשעה שאתה זילזלת ברגשות והלכת עם אחרות ואני
ספגתי הכל כי לא יכולתי לעקור אותך מהלב למרות שרציתי כל כך היית תקוע לי בראש בלב
ובנשמה הסובלת שלי.

אני יודעת שאף פעם לא הסתדרנו ורומיאו ויוליה לא היינו אבל דבר אחד אני יודעת וגם
אם תתכחש לזה עיניך לא משקרות : הייתה פה א-ה-ב-ה שאנחנו שניינו הרסנו אותה בשטויות
שלנו אני עם הכעס שלי שנבע הכל נכאב ואתה עם השטויות שלך וכל מה שליכלכת עלי עם
חברים ולמה? בגלל שניסיתי לשכוח אותך והתחלתי לצאת עם אחרים? ואתה נישקת אחרת מול
הפרצוף שלי כדי שאסבול ואקנא ומה אני עשיתי נישקתי אחר בחזרה ושניינו פגענו באחרים
כי השלינו אותם שאנחנו אוהבים אותם וגם בעצמנו ....ואז כמו ילדים קטנים החזרנו אחד
לשני נקמנו בכינו צעקנו נפגענו ועדיין...... אהבנו!!!! ואמרו לנו כולם שאנחנו
מתאימים ודומים ושהגורל שלנו להיות ביחד ואתה יודע מה אולי אני באמת דומה לך ואתה
לי שניינו לא יודעים עדיין מה זה אהבה ושניינו החמצנו אותה כשהיא הייתה ממש מתחת
לפנים שלנו ועל זה עד היום אנחנו משלמים ..

ועכשיו דיי נמאס לי אהוב אתה תמיד תישאר בתוך ליבי כמו זיכרון שמסרב לדעוך וימשיך
לשרוף לי את הלב והנשמה כי אתה הייתה ותמיד תהיה אהבתי הראשונה... אבל הגיע הזמן
להרים את הראש להתאושש מהכאב ולנסות מחדש להתאהב אני יודעת שזה קשה אבל זה מה שיהיה
ואל תקשה עליי למה אני לא רוצה להישבר כי אתה יודע כמוני שבחיים האהבה שלנו לא תמות
אז אל תבכה ואני לא אבכה ולך אני רוצה להקדיש כמה שורות מהשיר "סוד החיים " של ליאת
בנאי שיתארו את מה שאני מרגישה ....



"אנחנו לא קובעים כלום באהבה מה שכתוב בספר זה מה שיקבע

אנחנו לא יודעים את סוד החיים.. כזה הוא העולם זוהי דרך אלוקים

הייתי אמיתית הייתי גם כנה אל תאשים אותי בכל מה שהיה ............."