היינו שני זרים

אני ואתה היינו שני זרים.


אני ואתה היינו אחד לשני מוזרים.


אנחנו מכירים זמן לא רב, אך מההתחלה הלב שלי כאב!


אותך מרחוק ראיתי, ומאותו רגע אותך רציתי.


הכרנו,נהיינו ידידים טובים,


והייתי רועדת מבפנים כל פעם שהיינו קרובים.


מדי פעם היינו נפגשים ומדברים,


אך לא יצאו ממני הרבה מילים.


איתך בערה להבה והיתלקרה אהבה,


אך עמוק בפנים ידעתי שתיהיה זו אכזבה.


אתה מוכר אתה ידוע, מאף בת אינך פגוע.


אתה יודע בבנות רק לשחק, קשר אחרי קשר אתה מנתק.


לא איכפת לך במי נגעת, לא עיניין אותך במי פגעת.


אהבתי אותך מהרגע הראשון, ומאז בלילות לא יכולתי לישון.


מאז עלייך חלמתי ובדמיון אני שוחה,ועברו לילות בהם הייתי מבלה בוכה.


לא ידעתי מה לעשות ולמי לספר, הרגשתי שליבי עומד להיתנפץ ולהישבר.


לך לא איכפת ההית כלפי כמו ידיד בלבד, ואני הרגשתי שאני סובלת לבד.


חשבתי עלייך גם כשהייתי מבלה, אך ידעתי שאין בינינו סיכוי מההתחלה.


אתה חתיך אך בכול בת אתה נוגע,ואינך יודע שבכך בי אתה פוגע.


אני יודעת שלצידך קשר רציני אי אפשר לבנות, כי כל הזמן אתה מוקף בנות.


תפסתי את עצמי בידיים ואז עצמתי את העיניים.


אינני יודעת מהיכן בא לי הכוח, אך החלטתי אותך עליי לשכוח.


את כול כולי למטרה זו נתתי, ועכשי בלב שלם אומר שאותך שכחתי!!!