סתם משהו שכתבתי

אתה...

אני יושבת לבד בחדר.. וחושבת עליך.. כמו תמיד

המבט המושך, השפתיים שהחלום שלי היה לחוש אותן.

אני אהבתי אותך, אהבתי כמו שלא אהבתי

ונדמה לי שאני לא אוכל לאהוב יותר לעולם.

אבל אתה.. אתה היית אדיש בכל מה שקשור אלי

ולאהבה שלי אליך.

הייתי "ידידה טובה", הייתי סתם אחת בשבילך,

אני חושבת שאפילו בתור ידידה לא הרגשת אלי כלום

אלוקים גרם לי לאהוב אותך

אלוקים גרם ללב שלי להשבר,

במילים אלה, אלוקים הוא אתה, כי אתה הוא זה

שגרם לכל הסערת רגשות המוזרה הזאת בתוכי.

הרבה פעמים רציתי, ניסיתי, חשבתי, אמרתי "מה אם..."

אך מעולם לא העזתי, וגם כשבא אלי קצת אומץ,

אתה דחית, השפלת, מה לא עשית

וכך, לאט לאט דעכה האהבה...

ואיתה הלב השבור שלי נ-ע-ל-ם-!

אך לעולם לא אשכח אותך...

אני שלך לנצח...אתה המלאך שלי!!!







בסוף נהינו חברים ואנחנו בקרוב בעזרת השם שנה יחד...

יש תקוה לאהבה!!!!!!!!!!