שלומי

זה המכתב האחרון שאני כותבת לך,אני מרגישה שליבי פחות כואב מאשר בימים האחרונים,ידעתי שאתה מושלם מידי כדי להיות אמיתי,מאז אותה השיחה שזיעזעה את כל המחשבות שלי,ומצאתי את עצמי חושבת עלייך,ובכל פעם שעליתי לאוטובוס הרגשתי וראיתי את מבטך תקוע בי,חשבתי שמצאתי את הבחור שחלמתי עליו..וכשהעזתי לגשת ולהתייצב מול הגורל,הסתבר שמישהי אחרת כבשה אותך,אילו ידעתי הייתי חוסכת מעצמי מבוכה ושיברון לב,איכשהו הצלחתי להתגבר ולהמשיך הלאה,אולי כי אתה עוזב ואני נוסעת..אני יודעת שהידידות שקיווית לה לא אמיתית,כי אתה לא באמת רוצה שאהייה ידידה שלך,רק רצית לצאת מזה באלגנטיות..אני לא כועסת..אולי בהתחלה..הכאב יעבור לחלוטין מתי שהוא...


עוד מעט אהייה רחוקה ממך ואתה ממני..כי להרוס זוגיות זה לא המודל שלי,אני עוזבת אותך לנפשך,ונותנת לך לחיות את חייך..למרות שאני מרגישה אלייך רגשות חזקים אני נותנת לך ללכת..כדי שתהייה מאושר במה שבחרת...


אוהבת אורית