דמעות של אוהבים..

"אלוקים צבע את השמיים מי מחק את כל הכוכבים, ורק הזמן שוטף את העיניים ..בדמעות של אוהבים..."


האור כבה ברגע שהשיחה נותקה..הדמעות הציפו את העיניים אבל מנעתי מהן לרדת לא רציתי כי ידעתי .. ידעתי שהן בגללך ידעתי שזהו הפתח לעוד שיברון לב ולא רציתי ...לבסוף זה גבר עליי הדמעות פרצו החוצה עם השיר שלנו ברקע הכל פתאום נראה לא חשוב לא קיים בפלאש אחד הכל חזר אליי נזכרתי בכל הרגעים שלנו ביחד ........


כל יום בבוקר אני חושבת עלייך אני חושבת על הריח שלך ומסתכלת על הז'קט שלך שהשארת אצלי הזיכרון הממשי היחידי ממך שהשארת לי מחבקת אותו מסניפה אותו בתקווה להריח עוד טיפה של ריח ועוד היום כשבאת לביה"ס שלי כאב לי כאב לי לראות אותך ואת החיוך המדהים שלך את הצחוק שלך את העיניים שלך את הרוך שבך את השפתיים המדהימות שלך את כולך.. כשהייתי בסופ"ש הלכתי לקברי צדיקים והבקשה היחידה שלי הייתה זה שיהיה לך טוב .. שאלוקים ישמור עלייך ויתן לך רק את מה שאתה צריך את האושר המזל ההצלחה והאהבה שאתה צריך כי מי כמוני יודעת כמה אתה בן אדם מדהים!! עד היום אני מנסה להבין למה...למה הכל קרה כלכך מהר למה עשית את מה שעשית וגמרת את זה בצורה שכזאת אבל כנראה אני צריכה להשלים עם המילים : "יש דברים נסתרים לא נבין לא נדע.."  אתה יודע מאז שהכל קרה מידי יום אחרי הבי"ס אני עושה סוג של עיקוף קטן ועוברת דרך הבית שלך בדרך לבית שלי ונזכרת ברגעים שלנו כשהיינו באים אלייך וצוחקים עם אחיך וההורים שלך וכולם והפיז'ו שלי =] הפיז'ו 206 שלנו שכלכך אהבתי ......... כ"כ הרבה דברים עברנו ביחד בכלכך מעט זמן נתתי מעצמי יותר ממה שיכולתי ואני יודעת את זה ואתה יודע את זה... נשבעת לי שבחיים לא תיפגע בי נשבעת לי ....אז למה עכשיו אני בוכה?! למה עכשיו הדמעות לא מפסיקות לרדת לי ?! ......... אתה זוכר את הריקודי סלואו שלנו בחדר שלך ?! באותם רגעים שהייתי צריכה ללכת ורקדנו בחושך והסתכלנו בעיניים ונשבענו אהבה ..איפה את היום אהבה שלי?! איפה את היום?! אתה זוכר את היציאות שלנו לסינמה?! הצחוקים שהיינו מריצים בגשר?! הנשיקה הראשונה שלנו?! אני שלא רציתי לקחתי את הסיכון שיחקנו אמת או חובה כמו שני ילדים מסכנים וניצחת הבאת לי חובה שממנה נכנסת ללב שלי ולא יצאת....חובת הנשיקה...החובה לחוות את הרגע היפה ביותר בחיים שלי!! הלב שלנו דפק באותם רגעים כמו משוגעים אתה זוכר שמתי את היד על הלב שלך ואמרתי לך שזה מטורף .... נתתי לך את המפתח ללב ועכשיו הוא נעול מחדש ואין מפתח ...כי הוא עוד אצלך...המפתח היחידי שהיה נשאר אצלך.  אתה זוכר את אותו לילה? אותו לילה שכמעט זה קרה? אני לא מצטערת עליו שתהיה בתמונה אין לי חרטה על שום שניה דקה ורגע שהייתי איתך רק כואב לי עכשיו בלב.. הבטתי היום אל השמיים כלידי התמונה של סבתא שלי ז"ל דיברתי אליה כמו מידי יום והגעגועים אליה כמו תמיד צפו ברמה שאתה לא מבין אבל נושא השיחה לא היה על הגעגועים ולא היה עליה או על המשפחה אלא - ביקשתי,התחננתי,התפללתי שתעניק לי בחזרה את השמחת חיים שבן אדם אחד לקח לי ... אנשים יכולים להגיד שהכל ריגשי ושיש לי עוד המון לראות וזה נכון אני מסכימה לגמרי ובגלל זה זה מכתב הפרידה מהכאב .. החלטתי לחזור להיות הבחורה של פעם הבחורה החייכנית המצחיקה הסטלנית הבחורה הרגילה שכולם הכירו לפניך הבחורה שהכרת אז.


אז זהו אני מניחה , פרקתי פה כמעט הכל דבר אחד תדע תמיד ולנצח אני פה בשבילך למרות מה שעשית כנראה זאת הדרך שלך ואין לי עוד מה לעשות חוץ מלהשלים עם זה. תודה שגרמת לי לרגעים קטנים של אושר ...


שלום לכאב , שלום לאכזבה , שלום לגעגועים , שלום לדמעות ו.....להתראות לך חייל שלי!!!


עדי