ואז אני מודה....אני טיפשה

   גיליתי שיש לו חברה, נפרדנו, הוא לא הפסיק להכחיש את העניין אבל אני יודעת שכל מה שהוא אומר זה שקר, ובכל זאת, הוא התקשר ואני סלחתי.


  חזרנו. הוא שם ואני פה, לבד. הוא הבטיח להתקשר אבל הוא לא. ואני כל כך מפחדת שהוא שם ביחד איתה, מחבק אותה ומנשק אותה. 


 מה לא בסדר איתי?? למה אני לא מסוגלת להרפות ממנו?? למה קשה לי להגיד לו שאני עוזבת לתמיד?? למה אני כ"כ אוהבת אותו??
הוא אפילו לא מכבד אותי, הוא יודעת לדבר רק בעצבים, כשאני מבקשת ממנו להסביר לי משהו הוא תמיד מתעלם, אבל...הוא יודע לאהוב.


 הוא תמיד יודע מתי ואיך להגיד את המילים הנכונות.
כשהוא מחבק אותי, אני מרגישה בעננים והכל פתאום נראה ורוד. וכשהוא מנשק, אני מרגישה שרגליי מתנתקות מהאדמה וברגע זה אני אוחזת בו בכל כוחי.


 אבל שום דבר לא מסביר את העובדה שאני גיליתי שיש לו מישהי אחרת. ובכל זאת, כל פעם שהוא חוזר ואומר "אני אוהב אותך" אני מתמלאת באהבה ואני סולחת לו על הכל.


ואז אני מודה...אני טיפשה.
כל פעם מחדש אני סולחת לו, וכל פעם מחדש אני נפגעת ממנו. וכל פעם מחדש הוא מחליט שהוא עוזב, וכל פעם מחדש הוא חוזר.


ואני?? אני ממשיכה לאהוב אפילו שאני יודעת שיש לו עוד מישהי, יותר קרובה ממני.....


 ואז....אני מודה: אני טיפשה!