חלום מוגן

שתיקות מעיקות, דיבורים מכבידים

רואים שלשום מקום לא מתקדמים

מילה או ריגוש חדש נחוצים

אחד מהשני לא יודעים מה רוצים

אחד רודף כוח, שני רודף אהבה

כמו שחור ולבן, בקערה צהובה

ניגודים נמשכים, אך כאן ממש לא

רק אחד מדבר, השני שפוט לקולו



ואיש לא עושה כלום, אין כאן מפסיק

הכל סכריני, רטוב ודביק

אהבה כאן שולטת, זו מילת המפתח

כי ידוע שחזק את החלש מקפח

שמישהו יגיד כבר משהו, יעשה או יפסיק

שיקח את המשפט, ויכניס בו נקודה או פסיק



סיטואציות מוגזמות, מלנכוליות מתמשכת

ורק צעקה כאן תפיג את השקט

אך איש לא ער, ולאיש לא איכפת

לאט לאט נהרס גם המעט

זכרונות מעורבבים, הכל מבולגן

ברדאק אטומי בתוך "חלום מוגן"

אולי היום זה יקרה, ואם לא היום אז מחר

מתישהו זה ברור, כי כל הסיפור נגמר



והיום זה היום בו נגמר החלום

מפסיקה התמימות, ונגמר כל התום

הנשלט על יוצרו קם, ובועט בשולט

מסתבר כי סופית את מעשיו הוא קולט

רק הזמן יגיד אם החלימו הפצעים ונשברה השתיקה

והאמת לה יושבת בצד, מחכה.