מכתב, שישלח אולי...אף פעם

הייתי רוצה להבין, אחת ולתמיד-מה לעזאזל אתה רוצה ממני???

פעם אתה משפיל מבט כשאתה עובר לידי, כאילו לא מכיר אותי

ופעם אתה צועק וצוחק בקולי קולות, כאילו מנסה לגרום לי להסתכל עליך,

אתה מתרחק ממני, ממש מתנתק,

ואז מבקש שנתקרב

אתה מנסה להשאיר אותי על אש קטנה, לידך

בשביל שברגע שיבוא לך אתה תצית אותה חזרה

אבל זה לא הולך להיות ככה...

אתה יכול לעשות מה שאתה רוצה

להרגיש מה שמתחשק לך

לדבר, לצחוק, לצעוק ולכעוס כמה שבא לך!

מצידי תהיה חבר של כל החברות שלי

תעבור אחת, אחת, ותוודא שאני פגועה מספיק כדי לעבור לבאה.

אתה הרי מצוין בזה.

רק תעזוב אותי. תן לי לשכוח ממך,

תפסיק להזכיר לי רגעים שהיו בנינו.

תשאיר את זה מתוק כמו שזה נגמר.

שישארו זיכרונות טובים ויפים, ולא הרוע והחוסר נאמנות שלך.

הרסת כל סיכוי קלוש שאי פעם נחזור,

זה לא יקרה. לא השנה, לא בעוד שנתיים

וגם לא בעוד 20 שנה!

חבל שאני צריכה לראות אותך כל יום,

אם זה היה תלוי בי גם זה היה משתנה.





אני מקווה שתמצא לך אחת ויחידה שתעשה אותך מאושר,

אני מקווה שתיסגר על עצמך ותבין כמה ההתנהגות שלך מכאיבה לכולם,

ואני מקווה, שיום אחד, יהיה לי את האומץ להביא לך את המכתב הזה.

לא אוהבת,

אפילו לא קצת...

אני.