כמה את יפה תמיד וכמה היום

את יודעת שראיתי אותך היום? לא ראית אותי...תודה לאלוקים על כך. נכנסת עם איך קוראים לו? נו...המתולתל...אה כה אריק. פחחח...מתי בכלל הכרת אותו? מי הוא בכלל?


אני כועס, כן אני כועס, מה לעשות? זכותי, לא?


לפני שנה בערך...בחופש שעבר, חיזרתי אחרייך כמו מטורף. את כל הזמן אמרת שאת לא רוצה קשר, לא בראש שלך, יש לימודים, את גם ככה לא ממש יוצאת הרבה...כן היו לך אלף תרוצים. ואני אחרי הרבה זמן הבנתי, נסוגתי לאחור, נתתי לך את הזמן שלך, וחיכיתי כמו מטומטם שנה שלמה.


מסתבר שעשיתי טעות. מצאת לך משהו. הבנתי שגם איתו לא הלך ממש מהר...אני מכיר אותך, את לא קלה. יש לך הרבה מחזרים ואת בכלל לא שמה לב אליהם. אבל מה האריק הזה עשה שכל השאר לא עשו? במה המתולתל, הנמוך שזקוק דחוף לקלינאית תקשורת יותר טוב מהם וממני?


וואי סיגי סיגי, איך היית יפה היום, יותר מתמיד. פעם ראשונה שראיתי אותך עם שיער פזור...כמה שהוא ארוך. ומה זה היה על העיניים? איפור? ממתי את מתאפרת? אני יודע שאת שונאת איפור...זה מעצבן לראות שליציאה עם האריק הזה את משקיעה פתאום.


סיגי אני כועס עליך, כן, כועס. אבל אני עדיין אוהב ובטח עוד אוהב אותך הרבה זמן. אולי יום יבוא ותביני שהוא לא בשבילך. אולי תמצאי קצת זמן ומקום גם לי. אני לא הולך לחכות לך, אני אחפש לי משהי אחרת, אנסה בכל כוחי לשכוח אותך ואת עיני הדבש הבוהקות שלך. אנסה למחוק מזכרוני את הימים שהיינו מבלים ביחד כשעוד היינו רק ידידים..ואז כמו אדיוט אמרתי לך כמה אני אוהב אותך, וחיזרתי כמו מטורף, וזה הלחיץ אותך, והפחיד אותך....עכשיו אנחנו אפילו לא ידידים...אני שומע עליך מחברים וזה מכאיב.


סיגי, בנינו, גם את הפסדת. אריק הזה ואת לא תיהיו ביחד הרבה...אני מכיר אותך טוב מדי. כאב לי נורא שהוא ליטף אותך אתמול, כאב לי שהוא שם לך יד סביב למותן. חחח אבל לא יכולתי שלא לחייך כשזזת ממנו כאשר הוא התישב ממש קרוב אליך, או שהלכת ממנו לדבר עם שאר החברה והשארת אותו בודד לכמה דקות. חחח, איך הוא הסתכל עליך, סיגי סיגי...כמה שהזדהתי איתו באותם רגעים של קנאה.


אני הולך בנתיים. אני מקווה שזה יהיה אחד המכתבים האחרונים שאני כותב לך. שמרי על עצמך ילדה תמימה שלי.


שלך תמיד,


מיכאל