*~*אהבה שלא התממשה...*~* תגיבו פליזזז...

למה זה קורה רק לי תמיד?? למה אני זאת שנפגעת תמיד מבנים?


ואחרי זה אתה מתפלא למה אני שונאת אתכם? הרי רק לפגוע אתם יודעים..


תמיד אמרתי לך שזהו, אני עם בנים גמרתי!! אני רוצה להיות עכשיו לבד.. אבל אתה אמרת לי שזה לא יקרה, כי אף אחד לא יכול להיות לבד להרבה זמן..


אחרי שלוש שנים שהיה לי חבר נפרדנו, ואתה עזרת לי, ניחמת אותי.. ואפילו בלי לשים לב התאהבתי בך.. אבל אף פעם לא העזתי לומר לך משהו על זה.. היינו רק ידידים.. וזה לא היה מספיק בשבילי..


אבל היו עוד הרבה דברים שסיבכו את המצב..


אתה היית מאוהב במישהי, אבל היא אותך לא אהבה.. ואתה ידעת את זה!! אז למה לעזאזל אתה ממשיך להיפגש איתה תמיד?? ולמה כל פעם שהיא מתקשרת אתה רץ אליה!!?? מה אתה לא שם לב שהיא קצת (יותר מידי...) מנצלת אותך!?!?


והיה גם את החבר הכי טוב שלך שהיה, ועדיין, מאוהב בי.. אבל אותו אני לא אוהבת!! עליו אני לא חושבת, חולמת...


אז התחלנו לדבר קצת יותר מידי, ונפגשנו קצת יותר מידי.. וכל זה בלי שאף אחד יידע, רק אני ואתה..


 ופעם אחת, בלילה מאוחר.. כשדיברנו עלינו אמרת לי שאתה מרגיש איפשהו אהבה אלי.. ואני חשבתי.. מה זה מרגיש איפשהו אהבה?? או שאתה אוהב או שלא.. אבל לא לחצתי עליך.. הסתפקתי במה שאמרת..


התנשקנו...


המשכנו להיפגש בסתר בלי שידעו.. תמיד חיפשנו מקומות ללכת אליהם, אבל שלא יהיו בהם אנשים שיזהו אותנו.. ואהבתי להיות איתך כל- כך.. כשהייתי איתך לא חשבתי על שום דבר אחר.. כל הצרות שלי נעלמו..


ופעם אחת כששאלתי אותך אם אתה אוהב אותי, אמרת שכן.. ואמרת אפילו שאתה אוהב אותי יותר ממה שאהבת אותה... אין לך מושג איך שמחתי!!


"ואת אוהבת אותי" .. "כן" עניתי בחיוך..


והימים שאחרי היו הימים הכי מאושרים באותה התקופה...


ואז.. פעם אחת...


קיבלתי טלפון.. מישהו גילה עלינו..


בלילה באת אליי.. אמרת לי שזהו, אנחנו חייבים להפסיק להיפגש.. וזה קרע את ליבי.. אבל לא יכולתי לעשות שום דבר בקשר לזה..


ומאז הפסקת להתייחס אלי..


למה?!?! מה עשיתי לך שזכיתי ליחס הזה?!? כל פעם שכל החבר'ה נפגשים אתה מתעלם ממני... כאילו אני לא קיימת כלל..


אני לא מצפה שתתחיל לחבק ולנשק אותי מול כולם אבל תראה קצת יחס!!! לא בתור חבר או משהו כזה, סתם בתור ידיד שפוגש ידידה שלו...


וזה לא הכל.. שמעתי גם שאתה נפגש עכשיו עם "אהבתך הראשונה"..


וזה לא קרה רק פעם אחת... נפגשתם הרבה מאז, וכל פעם ששמעתי את זה, כאב לי יותר..


איך הייתי יכולה להיות כזאת מטומטמת שחשבתי שאתה באמת אוהב אותי יותר ממנה.. כשכל הזמן הזה שהיית איתי, היית גם איתה בקשר..


מה קרה?? מקודם כשהיא לא שמה עליך היית יכול לבוא אליי, אבל עכשיו שפתאום היא מתחילה קצת להתעניין בך..  זהו, אני כבר לא קיימת...


אז עכשיו אתה מבין למה אני שונאת בנים... כי רק כאב יצא לי מהם...


אז זהו מותק, אני לא אמשיך לסבול בגללך!! אתה וויתרת עלי, ואני עליך..


אני יותר טובה ממנה, את זה אני יודעת.. טובה בהרבה..


אתה עכשיו כלום בשבילי.. אפס.. רוח.. אוויר..


אני ממשיכה.. לא מחכה לך.. כי אני יודעת שבעוד שבוע, שבועיים חודש.. כבר יימאס לה ממך, ואז.. כשאתה תרצה אותי, ואני יודעת שזה יקרה.. אני כבר לא ארצה אותך!!!


 


  עד אז.. אני אהיה הכוסית, ואתה תהיה ותמשיך להיות הטיפש...