מה קורה לי???

אני מרגישה שאני בתוכי- משתגעת...

מנסה למצוא תשובה, אך עדיין לא יודעת..

רוצה כל כך הרבה דברים-ויותר מכל דבר אחד!

רוצה להיות מאושרת... רק זה בלבד..

אבל זה כרוך בכל כך הרבה תהליכים...

והכי קשה זה לעבור הלאה.... להמשיך את החיים...

להשלים עם העובדה שאת כבר לא פה..לידי...

להבין כבר...שאת נטשת אותי ואינך כבר לצידי..

לנסות להרים את הראש ולחייך לשם שינוי..

לנשום עמוק ולהשתחרר כבר מן הרגש שבתוכי חבוי..

ולפעמים כשאותו רגש מתפרץ, משתולל גועש ומתפוצץ ...

אי שם בליבי - שלהסתיר זאת כל כך מתאמץ..

אז לפעמים יוצאות להן הדמעות..

ולפעמים יותר גרוע מכך ישנן שתיקות ארוכות...

לפעמים אלו "רק" מבטים..

ולפעמים אלו המילים...

אבל לא משנה מה תמיד שהוא מתפרץ..

כולם פתאום שמים לב במה ליבי הקט כה חפץ..

האם זה רק במעט קירבה?

חום?.....אהבה?

או האם רק מדובר באיזה מבט אנושי..

ולא כל היום מבטים שרק שופטים אותי..

ואולי בחיוך כל בוקר - אני אסתפק רק בזה

אבל שאוכל לדעת בביטחה שיש לי את זה...

שאדע שיש שם מישהו אי שם שמחכה לי,

שדואג לי, שאכפת לו ממני..

שחשוב לו באמת והוא לא סתם מסוקרן קצת..

שהוא באמת רוצה בטובתי ולא סתם אינטרסנט..

ואולי האיש הזה לא קיים

כי כבר לפני הרבה זמן מעיניי נעלם...

ואולי הוא עדיין קיים אך רק בליבי

ולא מוחשי, פיזי- לידי, בשבילי...

ואולי זה איזה אדם שמביט מלמעלה במבט ורוד, מעין מלאך כזה

אבל אם הוא נמצא שם, למה הוא לא עושה כלום כל הזמן הזה?!

למה הוא לא שולח אליי קצת אהבה...

ואם לא זה אז אולי איזה מילה טובה?

ואפילו אסתפק בחיבוק..

ואם אי אפשר את זה אז איזה חיוך?

אבל שום דבר- רק מבטים קרים..

כולם מסביב אותי רק שופטים..

ומתי זה יגמר? ויהיה לזה קץ!

מחפשת תרופה...לליבי שעוד מעט יתפוצץ...

מנסה למצוא תשובה, אך עדיין לא יודעת..

אני מרגישה שאני בתוכי- משתגעת...