דמעות של אש...

את לא יודעת מה לעשות, כמעט נשברת,

בוכה כל לילה מחדש, כי אותו את אוהבת.

נאחזת בו, חזק חזק,

לא מרפה, בגרון מרגישה מחנק.



הדמעות צורבות,דמעות של אש,

של אהבה וכאב, של צער שת'לב כובש.

האהבה הזאת מזמן הלכה, נעלמה לה איתו,

כאשר הוא ברח, וליבך בידו.



אך את מסרבת להודות, שנפלת במלכודת הזו,

מפחדת שוב להתאהב-ולטעות, רוצה רק אותו.

אין טעם לחיות, רוצה לנשק, לחבק, לאהוב,

מדמיינת את ידך בידו, ומונעת מעצמך בהיגיון לחשוב.



מפחדת מהאמת, מפחדת מהמציאות,

מפחדת מהחושך, ויודעת שזוהי שטות.