המכתב

אני לא יודעת למה אני עדיין


כאן, כותבת לך מכתבים


שבחיים לא אוכל להראות לך


גם אם תיהיה קרוב אליי ממש


או רחוק מכדיי להגיב לי.


אני רק רוצה לומר לך בפנים,


בלי שום סיבה או מניע


בלי שום חוסר ביטחון או אומץ


כמה שאני אוהבת אותך,


שכל הזמן אתה מופיע בחלומותיי


סליחה, אתה החלום עצמו בעיני


אתה תמיד צף ל במחשבות


ושאין לך מושג עד כמה אני מנסה


ורוצה...ולא מצליחה, לשכוח אותך.


כמה שזה כואב, כמה שזה עצוב


לדעת שאני מרגישה משהו כל כך חזק


כלפיי מישהו שלא יודע להחזיר בחזרה


או לפחות לא מראה שום דבר..


כל כך קשה לחיות כמאוהבת


ולא נאהבת.


 


מקווה שאני אשכח אותך, את הכל.


ושזה יהיה המכתב בישבילך...האחרון.


 


שלך,


מישהי שלא רוצה להיות שלך.