מכתב אישי לך { פעם ראשונה שמצליחה לכתוב ישירות אליך}

יש לי כול כך הרבה לספר לך, אבל פוחדת שהמילים שוב לא יאמרו, פוחדת שכבר אבדתי...


אני מרגישה כלפייך רגשות עזים, רגשות כה יפים שאת ליבי ממלאים, היו ימים שהייתי בטוחה באהבתך והיו ימים שנותרתי בודדה, היום אני כול כך מבולבלת לא יודעת מה באמת ליבך מרגיש, אך כעת מה שאני רוצה שתדע סוף סוף שאני אוהבת נורא.. שכול הזמן הזה אהבתי אך פחדתי..


היו בנינו המון מבטים, שבשבילי היו מבטים של אהבה ומבחנתך האמת לא יודעת ופוחדת שהתשובה לא תמצא חן בעייני... עבר כבר המון זמן ועניינו לא נפגשו וכעת שהבית ספר נגמר הן לא יפגשו לעולם...


אני פוחדת וכואבת כי הרגשות עוד ישנם.. אבל אני יודעת מאוחר מידי ואם עד עכשיו לא ניגשת לא דיברתי כנראה שאהבה הזאת אינה הדדית..


הטעות שלי הייתה שתמיד דמיינתי אותנו יחד כמו ילדה קטנה שהבטת ישר פרשתי את זה לאהבה מעולם לא באמת הכרנו אך בחלומותיי הכרנו מקרוב וזאת הטעות שלי בכול פעם ברחתי אל הדמיון החלומות ששם האהבה שלנו התאפשרה ואז שגילתי שהמציאות שונה נשברתי הלב נשבר כפי שאומרים..


אולי אם לא הייתי כול כך ביישנית ואולי אם הפחד לא היה ואולי.. אבל בעצם אין פה אולי אם היום אנחנו לא יחד כי ככה אמור היה לקרוה אבל תסכים איתי שקשה להשלים עם משהו שלא בא מרצון.


איך נפרדים עכשיו מאהבה הזאת אך אומרים להתראות למבטים שריגשו אנני יודעת זה קשה נורא.. אני זוכרת שראיתי אותך עם בנות אחרות כמה כאב לי ואתה אפילו לא בטוח שידעת בזמן שכאבתי אתה נהנת כמה אבסורד..


אבל היום אין כעסים אין אשמים פה.. הרי בסופו של דבר אף אחד לא בוחר במי להתאהב.. " אהבות תמיד חולפות" כך אסיים את מכתבי האהבה הזאת היום חולפת עם הרוח אבל מחר תבוא אהבה חדשה.. מאחלת לך את כול הטוב שרק אפשר הלוואי ויבוא יום שתוכל להרגיש לאחרת מה שארגשתי אליך.. הכאב היום מכביד עלי אבל אין בי שום חרטות אהבתי לאהוב אותך..


להתראות......