כועסת על עצמי..

אני פשוט כועסת על עצמי ולא מבינה למה אני צריכה לשבת ולכתוב לך מכתבי אהבה אחרי שנפרדנו לפני 9 חודשים בערך?...את המשכת לך יש מישהי אתה מאוהב ואני...


אני תקועה!!!! לא מצליחה להרפות ולהשתחרר מהגעגוע אליך..זה לא עובר..ניסיתי הכל התרחקתי ממך,אנחנו עוברים אחד ליד השני כמו זרים,ניסיתי להכיר בנים אחרים ולהיכנס למערכת יחסים חדשה שאולי תוביל לאהבה,אני יוצאת מבלה נהנית ואפילו כבר צוחקת..אבל לא משנה בכל יום וכמעט בכל שעה אתה במחשבות שלי..בלב שלי חרוט עמוק עמוק עמוק!! כולם חושבים שזה כבר עבר ונשכח אבל ממש לא כל שיר מזכיר לי אותך כל מקום שאני הולכת אני מדמיינת איך היה אם היינו יחד...וזה כואב מאוד כואב כי לך יש כבר חברה חדשה אתה נמצא במקום אחר עכשיו מאוהב מרוחק מרוצה ממה שיש לו ובטח שלא חושב עלי שנחשבת להיסטוריה עבורך..זה מכעיס אותי איך אתה עדיין בלב שלי שאתה כ"כ קר אלי עכשיו לא מרגיש געגוע או חרטה ואני כמו סתומה חושבת עליך כל הזמן...


אני כבר לא בטוחה שאני רוצה שאי פעם נחזור כי סבלתי ממך יותר מידי אני רק רוצה לשכוח אותך ולהמשיך הלאה באמת...רק לשכוח..