אני כבר לא יודעת מה לחשוב....

מהרגע שראיתי אותך..ידעתי..אני אוהבת אותך..זה נשמע טיפשי כי זה היה בכיתה
ו'...אומרים שאת קטנה זאת לא אהבה אמיתית...אבל כנראה שזאת הייתה אהבה אמיתית מהרגע
הראשון....כי לאהוב מישהו 4 שנים...זאת באמת אהבה אמיתית....

אהבתי אותך בכל ליבי 4 שנים....4 שנים בלי להגיד לך מילה אחת...אני לא יודעת למה לא
אמרתי...למה לא ניסיתי לדבר איתך...פשוט לא עשיתי את זה...וזה מה ששבר אותי! לאהוב
בנאדם 4 שנים ולא לנסות לדבר על זה...אולי לא ניסיתי כי ידעתי שאין סיכוי!כי ידעתי
שאנחנו ידידים טובים מדיי!כי ידעתי שאם אני יגיד זה יהרוס את הידידות שלנו...אז
הייתי רבה איתך הרבה...חשבתי שזה יעזור לי לשכוח אותך...ואז באמת באותה תקופה(שבוע
שבועיים) לא דיברתי איתך!כעסתי עלייך! לא חשבתי עלייך! שנאתי אותך...אבל הכל
מבחוץ!!!!הכל!!!מבפנים ידעתי שזה לא אמיתי שלא משנה מה יקרה האהבה לא תיפסק!...ואז
אחרי כל כך הרבה שנים פגשתי את האדם שמשהו אמר לי...הוא ישנה את הדעה שלך!הוא ישנה
את ההרגשה שלך! הוא יגרום לך להפסיק את האהבה שלך אליו!וכנראה שזה באמת קרה...אז
עכשיו יש לי מישהו...אחרי כל כך הרבה זמן..אחרי שהפסקתי לחשוב על האהבה
הראשונה...ויש לצידי משהו שאני באמת אוהבת...ובאמת אוהב אותי!...

אבל עדיין בתוך תוככי..אני עוד מרגישה אלייך משהו...משהו שלעולם לא ישתנה כי אותך
רציתי כל כך הרבה ואפילו לא ניסיתי להשיג...ועכשיו אחרי כל כך הרבה זמן ואחרי
שסיפרתי לך על האהבה הזאת שהייתה לי בך...ועכשיו שאנחנו הידידים הכי טובים שיכולים
ליהיות...עכשיו...אני עוד מרגישה משהו...

אני רוצה לשכוח אותך!

אני מנסה...

אני רוצה שתעזור לי ואתה רק מקשה עליי שאתה כל כך קרוב אליי...

אני יודעת שזה יעבור..אני מקווה שזה יעבור...

ובכל זאת את הידיד הכי טוב שלי והחבר הכי טוב של חבר שלי....זה כואב לי...

אני רוצה לשכוח אותך!!!!!!!!...תצא לי מהראש!

אני יודעת שלא תקרא את זה....וגם טוב שככה..אני צריכה לדעת להתמודד עם דברים...

ילדה עם הרבה בלבול...והכל בגלל אהבה.....