לבבות נשברים לרוב ממילים שלא נאמרו

אוהבת מרחוק , אוהבת בשקט , אוהבת לבד , אוהבת בבדידות... אוהבת מכאן ועד..


בחרתי להתחיל את מכתבי במילים הללו שמביעות כול מה שלא העזתי לומר... שמביעות כול כך הרבה... אהבה כמה אני אוהבת להרגיש אותה.. ההתרגשות מתלווה לפחד והכול מרגיש נכון...


רואה אותך והכול חוזר להתחיל.. רגשות ישנים מחדש עולים מצפים כואבים..לא קל לאהוב אהוב שכה רחוק... אהוב שלא יודע כול מה שמתחולל עמוק בליבך.. אבל האהבה הזאת עם כול הכאב מצמיחה בי דברים יפייפים ... נחרטים זכרונות שלעד ילוו אותי...


שקר היה לומר שנאבקתי.. זה לא כך תמיד וותרתי לפחד שגדל בתוכי... לא נאבקתי בו מספיק ובגלל זה אפסדתי.... אבל מבחנתי לא היה פה הפסד הרגשתי את הדבר הכי יפה שיש זכיתי להרגיש את הפרפרים שהשתוללו בתוכי... התרגשתי עד דמעות.. חלמתי חלומות נהדרים והחיוך היה אמיתי...


הלכת מבלי לשוב ואני רציתי כול כך ללכת בעקבותיך אבל הפחד עצר בעדי.. אט אט אתה מתרחק ודמעה זולגת מעייני אך לא מכאב היא.. דמעה של סגירת מעגל דמעה של פרידה מאהבה שכה ריגשה... ליבי נשבר אבל בעצם זוהי אהבה...


הפחד ניצח באהבה הזאת אבל ההבטחה שלי לך ולעצמי זה שלא יקרה שנית... לא אתן ללב להשבר ממילים שלא נאמרות... לא אוותר בקלות כמו שעשיתי עד כה... סף הכול למדתי מאהבה הזאת סך הכול חוויתי המון דברים נפלאים אז לבכות יהיה טפשי...


אהבות חולפות... באות והולכות עם הרוח.. הנשמה נשארת בודדה אך לא לאורך זמן כי בסופו של דבר יבוא האהוב שימלא מחדש את הלב ששוב יחדיר בך את התשוקה לאהבה..


אהוב לך לדרכך.. אני נותן לך ללכת כי בתוכי אני יודעת שכבר הסוף הגיע... כבר אין בי פחד.. נותר מאחור יחד עם דמותך האהובה וזאת כנראה הפרידה שלי ממך..